Proverbs 8

הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃

Mon ikke Visdommen kalder, løfter Indsigten ikke sin røst?

בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה׃

Oppe på Høje ved Vejen, ved Korsveje træder den frem;

ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה׃

ved Porte, ved Byens Udgang, ved Dørenes Indgang råber den:

אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם׃

Jeg kalder på eder, I Mænd, løfter min Røst til Menneskens Børn.

הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃

I tankeløse, vind jer dog Klogskab, I Tåber, så få dog Forstand!

שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃

Hør, thi jeg fører ædel Tale, åbner mine Læber med retvise Ord;

כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃

ja, Sandhed taler min Gane, gudløse Læber er mig en Gru.

בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש׃

Rette er alle Ord af min Mund, intet er falskt eller vrangt;

כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃

de er alle ligetil for den kloge, retvise for dem der vandt Indsigt

קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃

Tag ved Lære, tag ikke mod Sølv, tag mod Kundskab fremfor udsøgt Guld;

כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׃

thi Visdom er bedre end Perler, ingen Skatte opvejer den

אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃

Jeg, Visdom, er Klogskabs Nabo og råder over Kundskab og Kløgt.

יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃

HERRENs Frygt er Had til det onde. Jeg hader Hovmod og Stolthed, den onde Vej og den falske Mund.

לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃

Jeg ejer Råd og Visdom, jeg har Forstand, jeg har Styrke.

בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃

Ved mig kan Konger styre og Styresmænd give retfærdige Love;

בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק׃

ved mig kan Fyrster råde og Stormænd dømme Jorden.

אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃

Jeg elsker dem, der elsker mig, og de, der søger mig, finder mig.

עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃

Hos mig er der Rigdom og Ære, ældgammelt Gods og Retfærd.

טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃

Min Frugt er bedre end Guld og Malme, min Afgrøde bedre end kosteligt Sølv.

בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃

Jeg vandrer på Retfærds Vej. midt hen ad Rettens Stier

להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׃

for at tildele dem, der elsker mig, Gods og fylde deres Forrådshuse.

יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃

Mig skabte HERREN først blandt sine Værker, i Urtid, førend han skabte andet;

מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ׃

jeg blev frembragt i Evigheden, i Begyndelsen, i Jordens tidligste Tider;

באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים׃

jeg fødtes, før Verdensdybet var til, før Kilderne, Vandenes Væld, var til;

בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃

førend Bjergene sænkedes, før Højene fødtes jeg,

עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃

førend han skabte Jord og Marker, det første af Jordsmonnets Støv.

בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום׃

Da han grundfæsted Himlen, var jeg hos ham, da han satte Hvælv over Verdensdybet.

באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃

Da han fæstede Skyerne oventil og gav Verdensdybets Kilder deres faste Sted,

בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃

da han satte Havet en Grænse, at Vandene ej skulde bryde hans Lov, da han lagde Jordens Grundvold,

ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת׃

da var jeg Fosterbarn hos ham, hans Glæde Dag efter Dag; for hans Åsyn leged jeg altid,

משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם׃

leged på hans vide Jord og havde min Glæde af Menneskens Børn.

ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו׃

Og nu, I Sønner, hør mig! Vel den, der vogter på mine Veje!

שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו׃

Hør på Tugt og bliv vise, lad ikke hånt derom!

אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי׃

Lykkelig den, der hører på mig, så han daglig våger ved mine Døre og vogter på mine Dørstolper.

כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה׃

Thi den, der ftnder mig; finder Liv og opnår Yndest hos HERREN;

וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות׃

men den, som mister mig, skader sig selv; enhver, som hader mig, elsker Døden.