Proverbs 7

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

Min Søn, vogt dig mine Ord,mine bud må du gemme hos dig;

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

vogt mine bud, så skal du leve, som din Øjesten vogte du, hvad jeg har lært dig;

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

bind dem om dine Fingre, skriv dem på dit Hjertes Tavle,

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

sig til Visdommen: "Du er min Søster!" og kald Forstanden Veninde,

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

at den må vogte dig for Andenmands Hustru, en fremmed Kvinde med sleske Ord.

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

Thi fra mit Vindue skued jeg ud, jeg kigged igennem mit Gitter;

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

og blandt de tankeløse så jeg en Yngling, en uden Vid blev jeg var blandt de unge;

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

han gik på Gaden tæt ved et Hjørne, skred frem på Vej til hendes Hus

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

i Skumringen henimod Aften, da Nat og Mørke brød frem.

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

Og se, da møder Kvinden ham i Skøgedragt, underfundig i Hjertet;

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

løssluppen, ustyrlig er hun, hjemme fandt hendes Fødder ej Ro;

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

snart på Gader, snart på Torve, ved hvert et Hjørne lurer hun; -

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

hun griber i ham og kysser ham og siger med frække Miner;

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

"Jeg er et Takoffer skyldig og indfrier mit Løfte i Dag,

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

gik derfor ud for at møde dig, søge dig, og nu har jeg fundet dig!

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

Jeg har redt mit Leje med Tæpper, med broget ægyptisk Lærred

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

jeg har stænket min Seng med Myrra, med Aloe og med Kanelbark;

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

kom, lad os svælge til Daggry i Vellyst, beruse os i Elskovs Lyst!

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

Thi Manden er ikke hjemme, - på Langfærd er han draget;

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

Pengepungen tog han med, ved Fuldmåne kommer han hjem!"

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

Hun lokked ham med mange fagre Ord, forførte ham med sleske Læber;

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

tankeløst følger han hende som en Tyr, der føres til Slagtning, som en Hjort, der løber i Nettet,

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

til en Pil gennemborer dens Lever, som en Fugl, der falder i Snaren, uden at vide, det gælder dens Liv.

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

Hør mig da nu, min Søn, og lyt til min Munds Ord!

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

Ej bøje du Hjertet til hendes Veje, far ikke vild på hendes Stier;

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

thi mange ligger slagne, hvem hun har fældet, og stor er Hoben, som hun slog ihjel.

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃

Hendes Hus er Dødsrigets Veje, som fører til Dødens Kamre.