Job 36

ויסף אליהוא ויאמר׃

Og videre sagde Elihu:

כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

Bi nu lidt, jeg har noget at sige dig, thi end har jeg Ord til Forsvar for Gud.

אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

Jeg vil hente min Viden langvejsfra og skaffe min Skaber Ret;

כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

thi for vist, mine Ord er ikke Opspind, en Mand med fuldkommen Indsigt har du for dig.

הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

Se, Gud forkaster det stive Sind,

לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

den gudløse holder han ikke i Live; de arme lader han få deres Ret,

לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

fra retfærdige vender han ikke sit Blik, men giver dem Plads for stedse hos Konger på Tronen i Højhed.

ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

Og hvis de bindes i Lænker, fanges i Nødens Bånd,

ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

så viser han dem deres Gerning, deres Synder, at de hovmodede sig,

ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

åbner deres Øre for Tugt og byder dem vende sig bort fra det onde.

אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

Hvis de så hører og bøjer sig, da ender de deres Dage i Lykke, i liflig Fryd deres År.

ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

Men hører de ikke, falder de for Sværd og opgiver Ånden i Uforstand.

וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

Men vanhellige Hjerter forbitres; når han binder dem, råber de ikke om Hjælp;

תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

i Ungdommen dør deres Sjæl, deres Liv får Mandsskøgers Lod.

יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

Den elendige frelser han ved hans Elende og åbner hans Øre ved Trængsel.

ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

Men dig har Medgangen lokket, du var i Fred for Ulykkens Gab; ingen Trængsel indjog dig Skræk, fuldt var dit Bord af fede Retter.

ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

Den gudløses som kom til fulde over dig, hans retfærdige Dom greb dig fat.

כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

Lad dig ikke lokke af Vrede til Spot eller Bødens Storhed lede dig vild!

היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

Kan vel dit Skrig gøre Ende på Nøden, eller det at du opbyder al din Kraft?

אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

Ej må du længes efter Natten, som. opskræmmer Folkeslag der, hvor de er;

השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

var dig og vend dig ikke til Uret, så du foretrækker ondt for at lide.

הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

Se, ophøjet er Gud i sin Vælde, hvo er en Lærer som han?

מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

Hvo foreskrev ham hans Vej, og hvo turde sige: "Du gjorde Uret!"

זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

Se til at ophøje hans Værk, som Mennesker priser i Sang!

כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

Alle Mennesker ser det med Fryd, skønt dødelige skuer det kun fra det fjerne.

הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

Se, Gud er ophøjet, kan ikke ransages, Tal på hans År kan ikke fides.

כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

Thi Dråber drager han ud af Havet, i hans Tåge siver de ned som Regn,

אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

og Skyerne lader den strømme og dryppe på mange Folk.

אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

Hvo fatter mon Skyernes Vidder eller hans Boligs Bulder?

הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

Se, han breder sin Tåge om sig og skjuler Havets Rødder;

כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

Thi dermed nærer han Folkene, giver dem Brød i Overflod;

על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

han hyller sine Hænder i Lys og sender det ud imod Målet;

יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃

hans Torden melder hans Komme, selv Kvæget melder hans Optræk.