John 6

Potom odšel Ježíš za moře Galilejské, jenž jest Tiberiadské.

ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

A šel za ním zástup veliký; nebo viděli divy jeho, kteréž činil nad nemocnými.

וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

I všel na horu Ježíš, a tam seděl s učedlníky svými.

ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

Byla pak blízko velikanoc, svátek Židovský.

וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

Tedy pozdvih očí Ježíš a viděv, že zástup veliký jde k němu, dí k Filipovi: Kde nakoupíme chlebů, aby pojedli tito?

וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

(Ale to řekl pokoušeje ho; nebo on sám věděl, co by měl učiniti.)

ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

Odpověděl jemu Filip: Za dvě stě peněz chlebů nepostačí jim, aby jeden každý z nich něco maličko vzal.

ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

Dí jemu jeden z učedlníků jeho, Ondřej, bratr Šimona Petra:

ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

Jestiť mládenček jeden zde, kterýž má pět chlebů ječných a dvě rybičky. Ale coť jest to mezi tak mnohé?

יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

I řekl Ježíš: Rozkažtež lidu, ať se usadí. A bylo trávy mnoho na tom místě. I posadilo se mužů v počtu okolo pěti tisíců.

ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

Tedy Ježíš vzal ty chleby, a díky učiniv, rozdával učedlníkům, učedlníci pak sedícím; též podobně z těch rybiček, jakž jsou mnoho chtěli.

ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

A když byli nasyceni, řekl učedlníkům svým: Sbeřte ty drobty, kteříž zůstali, ať nezhynou.

ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

I sebrali a naplnili dvanácte košů drobtů z pěti chlebů ječných, kteříž pozůstali po těch, jenž jedli.

ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

Ti pak lidé, uzřevše ten div, kterýž učinil Ježíš, pravili: Tento jest jistě prorok, kterýž měl přijíti na svět.

ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

Tedy Ježíš věda, že by měli přijíti a chytiti jej, aby ho učinili králem, ušel na horu opět sám jediný.

וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

Když pak byl večer, sstoupili učedlníci jeho k moři.

ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

A vstoupivše na lodí, plavili se přes moře do Kafarnaum. A bylo již tma, a nepřišel byl Ježíš k nim.

ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

Moře pak dutím velikého větru zdvihalo se.

ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

A odplavivše se honů jako pětmecítma nebo třidceti, uzřeli Ježíše, an chodí po moři a přibližuje se k lodí. I báli se.

והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

On pak řekl jim: Jáť jsem, nebojte se.

ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

I vzali ho na lodí ochotně, a hned přiběhla k zemi, do kteréž se plavili.

ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

Nazejtří pak zástup, kterýž byl za mořem, viděv, že jiné lodičky nebylo, než ta jedna, na kterouž byli vstoupili učedlníci jeho, a že Ježíš nebyl všel s učedlníky svými na lodí, ale sami učedlníci jeho byli se plavili,

ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

(Jiné pak lodí byly připlouly od Tiberiady k tomu místu blízko, kdežto byli jedli chléb, když díky učinil Pán,)

ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

Když tedy uzřel zástup, že Ježíše tu není, ani učedlníků jeho, vstoupili i oni na lodí, a přijeli do Kafarnaum, hledajíce Ježíše.

ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

A nalezše ho za mořem, řekli jemu: Mistře, kdy jsi sem přišel?

וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

Odpověděl jim Ježíš a řekl: Amen, amen pravím vám: Hledáte mne, ne protože jste divy viděli, ale že jste jedli chleby a nasyceni jste.

ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

Pracujte ne o pokrm, kterýž hyne, ale o ten pokrm, kterýž zůstává k životu věčnému, kterýž Syn člověka dá vám. Nebo tohoť jest potvrdil Bůh Otec.

אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

Tedy řekli jemu: Co budeme činiti, abychom dělali dílo Boží?

ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

Odpověděl Ježíš a řekl jim: Totoť jest to dílo Boží, abyste věřili v toho, kteréhož on poslal.

ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

I řekli jemu: Jakéž pak ty znamení činíš, abychom viděli a věřili tobě? Co děláš?

ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

Otcové naši jedli mannu na poušti, jakož psáno jest: Chléb s nebe dal jim jísti.

אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

Tedy řekl Ježíš: Amen, amen pravím vám: Ne Mojžíš dal vám chléb s nebe, ale Otec můj vám dává ten chléb s nebe pravý.

ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

Nebo chléb Boží ten jest, kterýž sstupuje s nebe a dává život světu.

כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

A oni řekli jemu: Pane, dávejž nám chléb ten vždycky.

ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

I řekl jim Ježíš: Jáť jsem ten chléb života. Kdož přichází ke mně, nebude nikoli lačněti, a kdož věří ve mne, nebude žízniti nikdy.

ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

Ale pověděl jsem vám, anobrž viděli jste mne, a nevěříte.

ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

Všecko, což mi dává Otec, ke mně přijde, a toho, kdož ke mně přijde, nevyvrhu ven.

כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

Nebo jsem sstoupil s nebe, ne abych činil vůli svou, ale vůli toho, jenž mne poslal.

כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

Tatoť jest pak vůle toho, kterýž mne poslal, Otcova, abych všecko, což mi dal, neztratil toho, ale vzkřísil to v nejposlednější den.

וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

A tatoť jest vůle toho, kterýž mne poslal, aby každý, kdož vidí Syna a věří v něho, měl život věčný. A jáť jej vzkřísím v den nejposlednější.

וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

I reptali Židé na něho, že řekl: Já jsem chléb, kterýž jsem s nebe sstoupil.

וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

A pravili: Zdaliž tento není Ježíš, syn Jozefův, jehož my otce i matku známe? Kterak pak dí tento: S nebe jsem sstoupil?

ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

Tedy odpověděl Ježíš a řekl jim: Nerepcete vespolek.

ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

Však žádný nemůž přijíti ke mně, jediné leč Otec můj, kterýž mne poslal, přitrhl by jej; a jáť jej vzkřísím v den nejposlednější.

לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

Psáno jest v Prorocích: A budou všickni učeni od Boha. Protož každý, kdož slyšel od Otce a naučil se, jdeť ke mně.

הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

Ne že by kdo viděl Otce, jediné ten, kterýž jest od Boha, tenť jest viděl Otce.

לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

Amen, amen pravím vám: Kdož věří ve mne, máť život věčný.

אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

Jáť jsem ten chléb života.

אנכי הוא לחם החיים׃

Otcové vaši jedli mannu na poušti, a zemřeli.

אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

Totoť jest chléb ten s nebe sstupující. Kdožť by koli jej jedl, neumřeť.

זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

Jáť jsem ten chléb živý, jenž jsem s nebe sstoupil. Bude-li kdo jísti ten chléb, živ bude na věky. A chléb, kterýž já dám, tělo mé jest, kteréž já dám za život světa.

אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

Tedy hádali se Židé vespolek, řkouce: Kterak tento může dáti nám tělo své jísti?

ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

I řekl jim Ježíš: Amen, amen pravím vám: Nebudete-li jísti těla Syna člověka a píti krve jeho, nemáte života v sobě.

ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

Kdož jí mé tělo a pije mou krev, máť život věčný, a jáť jej vzkřísím v nejposlednější den.

האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

Nebo tělo mé právě jest pokrm, a krev má právě jest nápoj.

כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

Kdo jí mé tělo a pije mou krev, ve mně přebývá a já v něm.

האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

Jakož mne poslal ten živý Otec, a já živ jsem skrze Otce, tak kdož jí mne, i on živ bude skrze mne.

כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

Totoť jest ten chléb, kterýž s nebe sstoupil. Ne jako otcové vaši jedli mannu, a zemřeli. Kdož jí chléb tento, živť bude na věky.

זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

Toto mluvil Ježíš v škole, uče v Kafarnaum.

כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

Tedy mnozí z učedlníků jeho, slyševše to, řekli: Tvrdáť jest toto řeč. Kdo ji může slyšeti?

ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

Ale věda Ježíš sám v sobě, že by proto reptali učedlníci jeho, řekl jim: To vás uráží?

ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

Co pak, kdybyste uzřeli Syna člověka, an vstupuje, kdež prve byl?

מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

Duch jest, jenž obživuje, těloť nic neprospívá. Slova, kteráž já mluvím vám, Duch a život jsou.

הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

Ale jsouť někteří z vás, ješto nevěří. Nebo věděl Ježíš od počátku, kdo by byli nevěřící, a kdo by ho měl zraditi.

אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

I pravil: Protož jsem vám řekl, že žádný nemůže přijíti ke mně, leč by dáno bylo od Otce mého.

ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

A z toho mnozí z učedlníků jeho odešli zpět, a nechodili s ním více.

מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

Tedy řekl Ježíš ke dvanácti: Zdali i vy chcete odjíti?

ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

I odpověděl jemu Šimon Petr: Pane, k komu půjdeme? A ty slova věčného života máš.

ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

A my jsme uvěřili, a poznali, že jsi ty Kristus, Syn Boha živého.

ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

Odpověděl jim Ježíš: Však jsem já vás dvanácte vyvolil, a jeden z vás ďábel jest.

ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

A to řekl o Jidášovi synu Šimona Iškariotského; nebo ten jej měl zraditi, byv jeden ze dvanácti.

זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃