Psalms 69

למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃

(Til Sangmesteren. Til Liljerne. Af David.) Frels mig Gud, thi Vandene når mig til Sjælen,

טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃

jeg er sunket i bundløst Dynd, hvor der intet Fodfæste er, kommet i Vandenes Dyb, og Strømmen går over mig;

יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃

træt har jeg skreget mig, Struben brænder, mit Øje er mat af at bie på min Gud;

רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃

flere end mit Hoveds Hår er de, der hader mig uden Grund, mange er de, som vil mig til Livs, uden Skel er mig fjendske; hvad jeg ikke har ranet, skal jeg dog erstatte!

אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃

Gud, du kender min Dårskab, min Skyld er ej skjult for dig.

אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃

Lad mig ej bringe Skam over dem, som bier på dig, o Herre, Hærskarers HERRE, lad mig ej bringe Skændsel over dem der søger dig, Israels Gud!

כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃

Thi for din Skyld bærer jeg Spot, mit Åsyn dækkes af Skændsel;

מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃

fremmed er jeg for mine Brødre en Udlænding for min Moders Sønner.

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

Thi Nidkærhed for dit Hus har fortæret mig, Spotten mod dig er faldet på mig:

ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃

jeg spæged min Sjæl med Faste, og det blev mig til Spot;

ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃

i Sæk har jeg klædt mig, jeg blev dem et Mundheld.

ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃

De, der sidder i Porten, taler om mig, ved Drikkelagene synger de om mig.

ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃

Men jeg beder, HERRE, til dig i Nådens Tid, o Gud, i din store Miskundhed svare du mig!

הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃

Frels mig med din trofaste Hjælp fra Dyndet, at jeg ikke skal synke; red mig fra dem, der hader mig, fra Vandenes Dyb,

אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃

lad Strømmen ikke gå over mig; lad Dybet ikke sluge mig eller Brønden lukke sig over mig.

ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃

Svar mig, HERRE, thi god er din Nåde, vend dig til mig efter din store Barmhjertighed;

ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃

dit Åsyn skjule du ej for din Tjener, thi jeg er i Våde, skynd dig og svar mig;

קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃

kom til min Sjæl og løs den, fri mig for mine Fjenders Skyld!

אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃

Du ved, hvorledes jeg smædes og bærer Skam og Skændsel; du har Rede på alle mine Fjender.

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

Spot har ulægeligt knust mit Hjerte; jeg bied forgæves på Medynk, på Trøstere uden at finde;

ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃

de gav mig Malurt at spise og slukked min Tørst med Eddike.

יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃

Lad Bordet foran dem blive en Snare, deres Takofre blive en Fælde;

תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

lad Øjnene slukkes, så Synet svigter, lad Lænderne altid vakle!

שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃

Din Vrede udøse du over dem din glødende Harme nå dem;

תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃

deres Teltlejr blive et Øde, og ingen bo i deres Telte!

כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃

Thi de forfølger den, du slog, og øger Smerten for dem, du såred.

תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃

Tilregn dem hver eneste Brøde lad dem ikke få Del i din Retfærd;

ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃

lad dem slettes af Livets Bog, ej optegnes blandt de retfærdige!

ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃

Men mig, som er arm og lidende, bjærge din Frelse, o Gud!

אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃

Jeg vil prise Guds Navn med Sang og ophøje ham med Tak;

ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃

det er mer for HERREN end Okser end Tyre med Horn og Klove!

ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃

Når de ydmyge ser det, glæder de sig; I, som søger Gud, eders Hjerte oplives!

כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃

Thi HERREN låner de fattige Øre, han agter ej fangne Venner ringe.

יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃

Himmel og Jord skal prise ham, Havet og alt, hvad der rører sig der;

כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃

thi Gud vil frelse Zion og opbygge Judas Byer; der skal de bo og tage det i Eje;

וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃

hans Tjeneres Afkom skal arve det, de, der elsker hans Navn, skal bo deri.