Proverbs 8

Mon ikke Visdommen kalder, løfter Indsigten ikke sin røst?

הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃

Oppe på Høje ved Vejen, ved Korsveje træder den frem;

בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה׃

ved Porte, ved Byens Udgang, ved Dørenes Indgang råber den:

ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה׃

Jeg kalder på eder, I Mænd, løfter min Røst til Menneskens Børn.

אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם׃

I tankeløse, vind jer dog Klogskab, I Tåber, så få dog Forstand!

הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃

Hør, thi jeg fører ædel Tale, åbner mine Læber med retvise Ord;

שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃

ja, Sandhed taler min Gane, gudløse Læber er mig en Gru.

כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃

Rette er alle Ord af min Mund, intet er falskt eller vrangt;

בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש׃

de er alle ligetil for den kloge, retvise for dem der vandt Indsigt

כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃

Tag ved Lære, tag ikke mod Sølv, tag mod Kundskab fremfor udsøgt Guld;

קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃

thi Visdom er bedre end Perler, ingen Skatte opvejer den

כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׃

Jeg, Visdom, er Klogskabs Nabo og råder over Kundskab og Kløgt.

אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃

HERRENs Frygt er Had til det onde. Jeg hader Hovmod og Stolthed, den onde Vej og den falske Mund.

יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃

Jeg ejer Råd og Visdom, jeg har Forstand, jeg har Styrke.

לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃

Ved mig kan Konger styre og Styresmænd give retfærdige Love;

בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃

ved mig kan Fyrster råde og Stormænd dømme Jorden.

בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק׃

Jeg elsker dem, der elsker mig, og de, der søger mig, finder mig.

אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃

Hos mig er der Rigdom og Ære, ældgammelt Gods og Retfærd.

עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃

Min Frugt er bedre end Guld og Malme, min Afgrøde bedre end kosteligt Sølv.

טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃

Jeg vandrer på Retfærds Vej. midt hen ad Rettens Stier

בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃

for at tildele dem, der elsker mig, Gods og fylde deres Forrådshuse.

להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׃

Mig skabte HERREN først blandt sine Værker, i Urtid, førend han skabte andet;

יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃

jeg blev frembragt i Evigheden, i Begyndelsen, i Jordens tidligste Tider;

מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ׃

jeg fødtes, før Verdensdybet var til, før Kilderne, Vandenes Væld, var til;

באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים׃

førend Bjergene sænkedes, før Højene fødtes jeg,

בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃

førend han skabte Jord og Marker, det første af Jordsmonnets Støv.

עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃

Da han grundfæsted Himlen, var jeg hos ham, da han satte Hvælv over Verdensdybet.

בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום׃

Da han fæstede Skyerne oventil og gav Verdensdybets Kilder deres faste Sted,

באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃

da han satte Havet en Grænse, at Vandene ej skulde bryde hans Lov, da han lagde Jordens Grundvold,

בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃

da var jeg Fosterbarn hos ham, hans Glæde Dag efter Dag; for hans Åsyn leged jeg altid,

ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת׃

leged på hans vide Jord og havde min Glæde af Menneskens Børn.

משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם׃

Og nu, I Sønner, hør mig! Vel den, der vogter på mine Veje!

ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו׃

Hør på Tugt og bliv vise, lad ikke hånt derom!

שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו׃

Lykkelig den, der hører på mig, så han daglig våger ved mine Døre og vogter på mine Dørstolper.

אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי׃

Thi den, der ftnder mig; finder Liv og opnår Yndest hos HERREN;

כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה׃

men den, som mister mig, skader sig selv; enhver, som hader mig, elsker Døden.

וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות׃