Job 21

Så tog Job til Orde og svarede:

ויען איוב ויאמר׃

"Hør dog, hør mine Ord, lad det være Trøsten, I giver!

שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃

Find jer nu i, at jeg taler, siden kan I jo håne!

שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃

Gælder min Klage Mennesker? Hvi skulde jeg ej være utålmodig?

האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃

Vend jer til mig og stivn af Rædsel, læg Hånd på Mund!

פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃

Jeg gruer, når jeg tænker derpå, mit Legeme gribes af Skælven:

ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃

De gudløse, hvorfor lever de, bliver gamle, ja vokser i Kraft?

מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃

Deres Æt har de blivende hos sig, deres Afkom for deres Øjne;

זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃

deres Huse er sikre mod Rædsler, Guds Svøbe rammer dem ikke;

בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃

ej springer deres Tyr forgæves, Koen kælver, den kaster ikke;

שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃

de slipper deres Drenge ud som Får, deres Børneflok boltrer sig ret;

ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃

de synger til Pauke og Citer, er glade til Fløjtens Toner;

ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃

de lever deres Dage i Lykke og synker med Fred i Dødsriget,

יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃

skønt de siger til Gud: "Gå fra os, at kende dine Veje er ikke vor Lyst!

ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃

Den Almægtige? Hvad han? Skal vi tjene ham? Hvad Gavn at banke på hos ham?"

מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃

Er ej deres Lykke i deres Hånd og gudløses Råd ham fjernt?

הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃

Når går de gudløses Lampe ud og når kommer Ulykken over dem? Når deler han Loddet ud i sin Vrede,

כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃

så de bliver som Strå for Vinden, som Avner, Storm fører bort?

יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃

Gemmer Gud hans Ulykkeslod til hans Børn? Ham selv gengælde han, så han mærker det,

אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃

lad ham selv få sit Vanheld at se, den Almægtiges Vrede at drikke!

יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃

Thi hvad bryder han sig siden om sit Hus, når hans Måneders Tal er udrundet?

כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃

Kan man vel tage Gud i Skole, ham, som dømmer de højeste Væsner?

הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃

En dør jo på Lykkens Tinde, helt tryg og så helt uden Sorger:

זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃

hans Spande er fulde af Mælk, hans Knogler af saftig Marv;

עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃

med bitter Sjæl dør en anden og har aldrig nydt nogen Lykke;

וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃

de lægger sig begge i Jorden, og begge dækkes af Orme!

יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃

Se, jeg kender så vel eders Tanker og de Rænker, I spinder imod mig,

הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃

når I siger: "Hvor er Stormandens Hus og det Telt, hvor de gudløse bor?"

כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃

Har I aldrig spurgt de berejste og godkendt deres Beviser:

הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃

Den onde skånes på Ulykkens Dag og frelses på Vredens Dag.

כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃

Hvem foreholder ham vel hans Færd, gengælder ham, hvad han gør?

מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃

Til Graven bæres han hen, ved hans Gravhøj holdes der Vagt;

והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃

i Dalbunden hviler han sødt, Alverden følger så efter, en Flok uden Tal gik forud for ham.

מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃

Hvor tom er den Trøst, som I giver! Eders Svar - kun Svig er tilbage!

ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃