Job 20

Så tog Na'amatiten Zofar til Orde og sagde

ויען צפר הנעמתי ויאמר׃

"Derfor bruser Tankerne i mig, og derfor stormer det i mig;

לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃

til min Skam må jeg høre på Tugt, får tankeløst Mundsvejr til Svar!

מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃

Ved du da ikke fra Arilds Tid, fra Tiden, da Mennesket sattes på Jorden,

הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃

at gudløses Jubel er kort og vanhelliges Glæde stakket?

כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃

Steg end hans Hovmod til Himlen, raged hans Hoved i Sky,

אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃

som sit Skarn forgår han for evigt, de, der så ham, siger: "Hvor er han?"

כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃

Han flyr som en Drøm, man finder ham ikke, som et Nattesyn jages han bort;

כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃

Øjet, der så ham, ser ham ej mer, hans Sted får ham aldrig at se igen.

עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃

Hans Sønner bejler til ringes Yndest, hans Hænder må give hans Gods tilbage.

בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃

Hans Ben var fulde af Ungdomskraft, men den lægger sig med ham i Støvet.

עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃

Er det onde end sødt i hans Mund, når han gemmer det under sin Tunge,

אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃

sparer på det og slipper det ikke, holder det fast til sin Gane,

יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃

så bliver dog Maden i hans Indre til Slangegift inden i ham;

לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃

Godset, han slugte, må han spy ud, Gud driver det ud af hans Bug,

חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃

han indsuger Slangernes Gift, og Øgleungen slår ham ihjel;

ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃

han skuer ej Strømme af Olie, Bække af Honning og Fløde;

אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃

han må af med sin Vinding, svælger den ej, får ingen Glæde af tilbyttet Gods.

משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃

Thi han knuste de ringe og lod dem ligge, ranede Huse, han ej havde bygget.

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃

Thi han har ingen Hjælp af sin Rigdom, trods sine Skatte reddes han ikke;

כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃

ingen gik fri for hans Glubskhed, derfor varer hans Lykke ikke;

אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃

midt i sin Overflod har han det trangt, al Slags Nød kommer over ham.

במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃

For at fylde hans Bug sender Gud sin Vredes Glød imod ham, lader sin Harme regne på ham.

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃

Flyr han for Brynje af Jern, så gennemborer ham Kobberbuen;

יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃

en Kni kommer ud af hans Ryg, et lynende Stål af hans Galde; over ham falder Rædsler,

שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃

idel Mørke er opsparet til ham; Ild, der ej blæses op, fortærer ham, æder Levningen i hans Telt.

כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃

Himlen bringer hans Brøde for Lyset, og Jorden rejser sig mod ham.

יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃

Hans Huses Vinding må bort, rives bort på Guds Vredes Dag.

יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃

Slig er den gudløses Lod fra Gud og Lønnen fra Gud for hans Brøde!

זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃