Job 22

Så tog Temaniten Elifaz til Orde og sagde:

ויען אליפז התמני ויאמר׃

"Gavner et Menneske Gud? Nej, den kloge gavner sig selv.

הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃

Har den Almægtige godt af din Retfærd, Vinding af, at din Vandel er ret?

החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃

Revser han dig for din Gudsfrygt? Eller går han i Rette med dig derfor?

המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃

Er ikke din Ondskab stor og din Brøde uden Ende?

הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃

Thi du pantede Brødre uden Grund, trak Klæderne af de nøgne,

כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃

gav ikke den trætte Vand at drikke og nægted den sultne Brød.

לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃

Den mægtige - hans var Landet, den hædrede boede der.

ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃

Du lod Enker gå tomhændet bort, knuste de faderløses Arme.

אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃

Derfor var der Snaret omkring dig, og Rædsel ængsted dig brat.

על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃

Dit Lys blev Mørke, du kan ej se, og Strømme af Vand går over dig!

או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃

Er Gud ej i højen Himmel? Se Stjernernes Tinde, hvor højt de står!

הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃

Dog siger du: "Hvad ved Gud, holder han Dom bag sorten Sky?

ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

Skyerne skjuler ham, så han ej ser, på Himlens Runding går han!"

עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

Vil du følge Fortidens Sti, som Urettens Mænd betrådte,

הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃

de, som i Utide reves bort, hvis Grundvold flød bort som en Strøm,

אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃

som sagde til Gud: "Gå fra os! Hvad kan den Almægtige gøre os?"

האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃

Og han havde dog fyldt deres Huse med godt. Men de gudløses Råd er ham fjernt.

והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃

De retfærdige så det og glædede sig, den uskyldige spottede dem:

יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃

For vist, vore Fjender forgik, og Ild fortæred de sidste af dem.

אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃

Bliv Ven med ham og hold Fred. derved vil der times dig Lykke;

הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃

tag dog mod Lærdom af ham og læg dig hans Ord på Sinde!

קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃

Vender du ydmygt om til den Almægtige, fjerner du Uretten fra dit Telt,

אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃

kaster du Guldet på Jorden, Ofirguldet blandt Bækkenes Sten,

ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃

så den Almægtige bliver dit Guld, hans Lov dit Sølv,

והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃

ja, da skal du fryde dig over den Almægtige og løfte dit Åsyn til Gud.

כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃

Beder du til ham, hører han dig, indfri kan du, hvad du har lovet;

תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃

hvad du sætter dig for, det lykkes, det lysner på dine Veje;

ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃

thi stolte, hovmodige ydmyger han, men hjælper den, der slår Øjnene ned;

כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃

han frelser uskyldig Mand; det sker ved hans Hænders Renhed!

ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃