Luke 19

Y HABIENDO entrado Jesús, iba pasando por Jericó;

ויבוא ויעבר ביריחו׃

Y he aquí un varón llamado Zaqueo, el cual era el principal de los publicanos, y era rico;

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

Y procuraba ver á Jesús quién fuese; mas no podía á causa de la multitud, porque era pequeño de estatura.

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

Y corriendo delante, subióse á un árbol sicómoro para verle; porque había de pasar por allí.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

Y como vino á aquel lugar Jesús, mirando, le vió, y díjole: Zaqueo, date priesa, desciende, porque hoy es necesario que pose en tu casa.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

Entonces él descendió apriesa, y le recibió gozoso.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

Y viendo esto, todos murmuraban, diciendo que había entrado á posar con un hombre pecador.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

Entonces Zaqueo, puesto en pie, dijo al Señor: He aquí, Señor, la mitad de mis bienes doy á los pobres; y si en algo he defraudado á alguno, lo vuelvo con el cuatro tanto.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

Y Jesús le dijo: Hoy ha venido la salvación á esta casa; por cuanto él también es hijo de Abraham.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

Porque el Hijo del hombre vino á buscar y á salvar lo que se había perdido.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Y oyendo ellos estas cosas, prosiguió Jesús y dijo una parábola, por cuanto estaba cerca de Jerusalem, y porque pensaban que luego había de ser manifestado el reino de Dios.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Dijo pues: Un hombre noble partió á una provincia lejos, para tomar para sí un reino, y volver.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

Mas llamados diez siervos suyos, les dió diez minas, y díjoles: Negociad entre tanto que vengo.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Empero sus ciudadanos le aborrecían, y enviaron tras de él una embajada, diciendo: No queremos que éste reine sobre nosotros.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Y aconteció, que vuelto él, habiendo tomado el reino, mandó llamar á sí á aquellos siervos á los cuales había dado el dinero, para saber lo que había negociado cada uno.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Y vino el primero, diciendo: Señor, tu mina ha ganado diez minas.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Y él le dice: Está bien, buen siervo; pues que en lo poco has sido fiel, tendrás potestad sobre diez ciudades.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Y vino otro, diciendo: Señor, tu mina ha hecho cinco minas.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Y también á éste dijo: Tú también sé sobre cinco ciudades.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Y vino otro, diciendo: Señor, he aquí tu mina, la cual he tenido guardada en un pañizuelo:

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

Porque tuve miedo de ti, que eres hombre recio; tomas lo que no pusiste, y siegas lo que no sembraste.

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

Entonces él le dijo: Mal siervo, de tu boca te juzgo. Sabías que yo era hombre recio, que tomo lo que no puse, y que siego lo que no sembré;

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

¿Por qué, no diste mi dinero al banco, y yo viniendo lo demandara con el logro?

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

Y dijo á los que estaban presentes: Quitadle la mina, y dadla al que tiene las diez minas.

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

Y ellos le dijeron: Señor, tiene diez minas.

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Pues yo os digo que á cualquiera que tuviere, le será dado; mas al que no tuviere, aun lo que tiene le será quitado.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Y también á aquellos mis enemigos que no querían que yo reinase sobre ellos, traedlos acá, y degolladlos delante de mí.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

Y dicho esto, iba delante subiendo á Jerusalem.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

Y aconteció, que llegando cerca de Bethfagé, y de Bethania, al monte que se llama de las Olivas, envió dos de sus discípulos,

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

Diciendo: Id á la aldea de enfrente; en la cual como entrareis, hallaréis un pollino atado, en el que ningún hombre se ha sentado jamás; desatadlo, y traedlo.

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

Y si alguien os preguntare, ¿por qué lo desatáis? le responderéis así: Porque el Señor lo ha menester.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

Y fueron los que habían sido enviados, y hallaron como les dijo.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

Y desatando ellos el pollino, sus dueños les dijeron: ¿Por qué desatáis el pollino?

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

Y ellos dijeron: Porque el Señor lo ha menester.

ויאמרו האדון צריך לו׃

Y trajéronlo á Jesús; y habiendo echado sus vestidos sobre el pollino, pusieron á Jesús encima.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

Y yendo él tendían sus capas por el camino.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

Y como llegasen ya cerca de la bajada del monte de las Olivas, toda la multitud de los discípulos, gozándose, comenzaron á alabar á Dios á gran voz por todas las maravillas que habían visto,

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

Diciendo: ¡Bendito el rey que viene en el nombre del Señor: paz en el cielo, y gloria en lo altísimo!

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

Entonces algunos de los Fariseos de la compañía, le dijeron: Maestro, reprende á tus discípulos.

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

Y él respondiendo, les dijo: Os digo que si éstos callaren, las piedras clamarán.

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

Y como llegó cerca viendo la ciudad, lloró sobre ella,

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

Diciendo: ¡Oh si también tú conocieses, á lo menos en este tu día, lo que toca á tu paz! mas ahora está encubierto de tus ojos.

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Porque vendrán días sobre ti, que tus enemigos te cercarán con baluarte, y te pondrán cerco, y de todas partes te pondrán en estrecho,

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

Y te derribarán á tierra, y á tus hijos dentro de ti; y no dejarán sobre ti piedra sobre piedra; por cuanto no conociste el tiempo de tu visitación.

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

Y entrando en el templo, comenzó á echar fuera á todos los que vendían y compraban en él.

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

Diciéndoles: Escrito está: Mi casa, casa de oración es; mas vosotros la habéis hecho cueva de ladrones.

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

Y enseñaba cada día en el templo; mas los príncipes de los sacerdotes, y los escribas, y los principales del pueblo procuraban matarle.

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

Y no hallaban qué hacerle, porque todo el pueblo estaba suspenso oyéndole.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃