Mark 10

And he arose from thence, and cometh into the coasts of Judæa by the farther side of Jordan: and the people resort unto him again; and, as he was wont, he taught them again.
ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
And the Pharisees came to him, and asked him, Is it lawful for a man to put away his wife? tempting him.
ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃
And he answered and said unto them, What did Moses command you?
ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
And they said, Moses suffered to write a bill of divorcement, and to put her away.
ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
And Jesus answered and said unto them, For the hardness of your heart he wrote you this precept.
ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃
But from the beginning of the creation God made them male and female.
אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃
For this cause shall a man leave his father and mother, and cleave to his wife;
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃
And they twain shall be one flesh: so then they are no more twain, but one flesh.
והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃
What therefore God hath joined together, let not man put asunder.
לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
And in the house his disciples asked him again of the same matter.
ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃
And he saith unto them, Whosoever shall put away his wife, and marry another, committeth adultery against her.
ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
And if a woman shall put away her husband, and be married to another, she committeth adultery.
ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃
And they brought young children to him, that he should touch them: and his disciples rebuked those that brought them.
ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃
But when Jesus saw it, he was much displeased, and said unto them, Suffer the little children to come unto me, and forbid them not: for of such is the kingdom of God.
וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
Verily I say unto you, Whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child, he shall not enter therein.
אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
And he took them up in his arms, put his hands upon them, and blessed them.
ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃
And when he was gone forth into the way, there came one running, and kneeled to him, and asked him, Good Master, what shall I do that I may inherit eternal life?
ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃
And Jesus said unto him, Why callest thou me good? there is none good but one, that is, God.
ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
Thou knowest the commandments, Do not commit adultery, Do not kill, Do not steal, Do not bear false witness, Defraud not, Honour thy father and mother.
הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃
And he answered and said unto him, Master, all these have I observed from my youth.
ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃
Then Jesus beholding him loved him, and said unto him, One thing thou lackest: go thy way, sell whatsoever thou hast, and give to the poor, and thou shalt have treasure in heaven: and come, take up the cross, and follow me.
ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃
And he was sad at that saying, and went away grieved: for he had great possessions.
ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃
And Jesus looked round about, and saith unto his disciples, How hardly shall they that have riches enter into the kingdom of God!
ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
And the disciples were astonished at his words. But Jesus answereth again, and saith unto them, Children, how hard is it for them that trust in riches to enter into the kingdom of God!
ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃
It is easier for a camel to go through the eye of a needle, than for a rich man to enter into the kingdom of God.
נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
And they were astonished out of measure, saying among themselves, Who then can be saved?
ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃
And Jesus looking upon them saith, With men it is impossible, but not with God: for with God all things are possible.
ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃
Then Peter began to say unto him, Lo, we have left all, and have followed thee.
ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
And Jesus answered and said, Verily I say unto you, There is no man that hath left house, or brethren, or sisters, or father, or mother, or wife, or children, or lands, for my sake, and the gospel's,
ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃
But he shall receive an hundredfold now in this time, houses, and brethren, and sisters, and mothers, and children, and lands, with persecutions; and in the world to come eternal life.
אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃
But many that are first shall be last; and the last first.
ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃
And they were in the way going up to Jerusalem; and Jesus went before them: and they were amazed; and as they followed, they were afraid. And he took again the twelve, and began to tell them what things should happen unto him,
ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
Saying, Behold, we go up to Jerusalem; and the Son of man shall be delivered unto the chief priests, and unto the scribes; and they shall condemn him to death, and shall deliver him to the Gentiles:
הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃
And they shall mock him, and shall scourge him, and shall spit upon him, and shall kill him: and the third day he shall rise again.
ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
And James and John, the sons of Zebedee, come unto him, saying, Master, we would that thou shouldest do for us whatsoever we shall desire.
ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃
And he said unto them, What would ye that I should do for you?
ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
They said unto him, Grant unto us that we may sit, one on thy right hand, and the other on thy left hand, in thy glory.
ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
But Jesus said unto them, Ye know not what ye ask: can ye drink of the cup that I drink of? and be baptized with the baptism that I am baptized with?
ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃
And they said unto him, We can. And Jesus said unto them, Ye shall indeed drink of the cup that I drink of; and with the baptism that I am baptized withal shall ye be baptized:
ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃
But to sit on my right hand and on my left hand is not mine to give; but it shall be given to them for whom it is prepared.
אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃
And when the ten heard it, they began to be much displeased with James and John.
ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃
But Jesus called them to him, and saith unto them, Ye know that they which are accounted to rule over the Gentiles exercise lordship over them; and their great ones exercise authority upon them.
ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
But so shall it not be among you: but whosoever will be great among you, shall be your minister:
ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
And whosoever of you will be the chiefest, shall be servant of all.
והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
For even the Son of man came not to be ministered unto, but to minister, and to give his life a ransom for many.
כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
And they came to Jericho: and as he went out of Jericho with his disciples and a great number of people, blind Bartimæus, the son of Timæus, sat by the highway side begging.
ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃
And when he heard that it was Jesus of Nazareth, he began to cry out, and say, Jesus, thou Son of David, have mercy on me.
וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃
And many charged him that he should hold his peace: but he cried the more a great deal, Thou Son of David, have mercy on me.
ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃
And Jesus stood still, and commanded him to be called. And they call the blind man, saying unto him, Be of good comfort, rise; he calleth thee.
ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃
And he, casting away his garment, rose, and came to Jesus.
וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃
And Jesus answered and said unto him, What wilt thou that I should do unto thee? The blind man said unto him, Lord, that I might receive my sight.
ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
And Jesus said unto him, Go thy way; thy faith hath made thee whole. And immediately he received his sight, and followed Jesus in the way.
ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃