Job 29

Moreover Job continued his parable, and said,

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

Oh that I were as in months past, as in the days when God preserved me;

מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

When his candle shined upon my head, and when by his light I walked through darkness;

בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

As I was in the days of my youth, when the secret of God was upon my tabernacle;

כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

When the Almighty was yet with me, when my children were about me;

בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

When I washed my steps with butter, and the rock poured me out rivers of oil;

ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

When I went out to the gate through the city, when I prepared my seat in the street!

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

The young men saw me, and hid themselves: and the aged arose, and stood up.

ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

The princes refrained talking, and laid their hand on their mouth.

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

The nobles held their peace, and their tongue cleaved to the roof of their mouth.

קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

When the ear heard me, then it blessed me; and when the eye saw me, it gave witness to me:

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

Because I delivered the poor that cried, and the fatherless, and him that had none to help him.

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

The blessing of him that was ready to perish came upon me: and I caused the widow's heart to sing for joy.

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

I put on righteousness, and it clothed me: my judgment was as a robe and a diadem.

צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

I was eyes to the blind, and feet was I to the lame.

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

I was a father to the poor: and the cause which I knew not I searched out.

אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

And I brake the jaws of the wicked, and plucked the spoil out of his teeth.

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

Then I said, I shall die in my nest, and I shall multiply my days as the sand.

ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

My root was spread out by the waters, and the dew lay all night upon my branch.

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

My glory was fresh in me, and my bow was renewed in my hand.

כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

Unto me men gave ear, and waited, and kept silence at my counsel.

לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

After my words they spake not again; and my speech dropped upon them.

אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

And they waited for me as for the rain; and they opened their mouth wide as for the latter rain.

ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

If I laughed on them, they believed it not; and the light of my countenance they cast not down.

אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

I chose out their way, and sat chief, and dwelt as a king in the army, as one that comforteth the mourners.

אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃