Proverbs 7

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

Min sønn, bevar mine ord og gjem mine bud hos dig!

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

Bevar mine bud, så skal du leve, bevar min lære som din øiesten!

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

Bind dem på dine fingrer, skriv dem på ditt hjertes tavle!

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

Si til visdommen: Du er min søster, og kall forstanden din kjenning,

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

forat den må bevare dig fra annen manns hustru, fra fremmede kvinner, som taler glatte ord.

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

For jeg så engang ut av vinduet på mitt hus, gjennem mitt gitter,

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

og da så jeg blandt de uerfarne, jeg blev var blandt de unge en uforstandig gutt,

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

som gikk forbi på gaten ved hennes hjørne og gikk frem på veien til hennes hus,

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

i skumringen, da dagen var til ende, i dyp natt og mørke.

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

Da kom en kvinne ham i møte i en skjøges klær og med svikefullt hjerte.

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

Vill er hun og kåt; hennes føtter er ikke i ro i hennes hus.

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

Snart er hun på gater, snart på torver, og ved hvert hjørne lurer hun.

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

Og hun tok fatt på ham og kysset ham, og med frekt åsyn sa hun til ham:

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

Takkoffer skulde jeg bære frem, og idag har jeg innfridd mine løfter;

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

derfor gikk jeg ut for å møte dig, for å søke dig op, og jeg fant dig.

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

Jeg har bredt tepper over min seng, brokete tepper av egyptisk garn.

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

Jeg har strødd mitt leie med myrra, aloë og kanel.

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

Kom, la oss beruse oss i kjærlighet inntil morgenen, fryde oss i elskov!

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

For min mann er ikke hjemme, han er reist langt bort;

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

pengepungen tok han med sig, først ved fullmåne kommer han hjem.

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

Hun fikk lokket ham ved sin sterke overtalelse, ved sine glatte leber forførte hun ham.

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

Han følger henne straks, lik en okse som går til slakterbenken, som i fotjern, hvormed dåren tuktes,

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

inntil pilen kløver hans lever - likesom fuglen haster til snaren og ikke vet at det gjelder dens liv.

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

Så hør nu på mig, barn, og akt på min munns ord!

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

La ikke ditt hjerte vende sig til hennes veier, forvill dig ikke inn på hennes stier!

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

For mange som har fått ulivssår, har hun fellet, og mangfoldige er de hun har slått ihjel;

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃

fra hennes hus går veier til dødsriket, de fører ned til dødens kammere.