John 5

אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

Ezek után ünnepök vala a zsidóknak, és felméne Jézus Jeruzsálembe.

ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃

Van pedig Jeruzsálemben a Juh*kapu*nál egy tó, a melyet héberül Bethesdának neveznek. Öt tornácza van.

שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃

Ezekben feküvék a betegek, vakok, sánták, aszkórosok nagy sokasága, várva a víznek megmozdulását.

כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

Mert időnként angyal szálla a tóra, és felzavará a vizet: a ki tehát először lépett bele a víz felzavarása után, meggyógyult, akárminémű betegségben volt.

ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

Vala pedig ott egy ember, a ki harmincnyolcz esztendőt töltött betegségében.

וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

Ezt a mint látta Jézus, hogy ott fekszik, és megtudta, hogy már sok idő óta *úgy* van; monda néki: Akarsz-é meggyógyulni?

ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

Felele néki a beteg: Uram, nincs emberem, hogy a mikor a víz felzavarodik, bevigyen engem a tóba; és mire én oda érek, más lép be előttem.

ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

Monda néki Jézus: Kelj fel, vedd fel a te nyoszolyádat, és járj!

וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

És azonnal meggyógyula az ember, és felvevé nyoszolyáját, és jár vala. Aznap pedig szombat vala.

ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

Mondának azért a zsidók a meggyógyultnak: Szombat van, nem szabad néked a nyoszolyádat hordanod!

ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

Felele nékik: A ki meggyógyított engem, az mondá nékem: Vedd fel a nyoszolyádat, és járj.

וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

Megkérdék azért őt: Ki az az ember, a ki mondá néked: Vedd fel a nyoszolyádat, és járj?

והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃

A meggyógyult pedig nem tudja vala, hogy ki az; mert Jézus félre vonult, sokaság lévén azon a helyen.

ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

Ezek után találkozék vele Jézus a templomban, és monda néki: Ímé meggyógyultál; többé ne vétkezzél, hogy rosszabbul ne legyen dolgod!

וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃

Elméne az az ember, és hírül adá a zsidóknak, hogy Jézus az, a ki őt meggyógyította.

ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

És e miatt üldözőbe vevék a zsidók Jézust, és meg akarák őt ölni, hogy ezeket művelte szombaton.

ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃

Jézus pedig felele nékik: Az én Atyám mind ez ideig munkálkodik, én is munkálkodom.

אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃

E miatt aztán még inkább meg akarák őt ölni a zsidók, mivel nem csak a szombatot rontotta meg, hanem az Istent is saját Atyjának mondotta, egyenlővé tévén magát az Istennel.

ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃

Felele azért Jézus, és monda nékik: Bizony, bizony mondom néktek: a Fiú semmit sem tehet önmagától, hanem ha látja cselekedni az Atyát, mert a miket az cselekszik, ugyanazokat hasonlatosképen a Fiú is cselekszi.

כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃

Mert az Atya szereti a Fiút, és mindent megmutat néki, a miket ő maga cselekszik; és ezeknél nagyobb dolgokat is mutat majd néki, hogy ti csudálkozzatok.

כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃

Mert a mint az Atya feltámasztja a halottakat és megeleveníti, úgy a Fiú is a kiket akar, megelevenít.

כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

Mert az Atya nem ítél senkit, hanem az ítéletet egészen a Fiúnak adta;

מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

Hogy mindenki úgy tisztelje a Fiút, miként tisztelik az Atyát. A ki nem tiszteli a Fiút, nem tiszteli az Atyát, a ki elküldte őt.

אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃

Bizony, bizony mondom néktek, hogy a ki az én beszédemet hallja és hisz annak, a ki engem elbocsátott, örök élete van; és nem megy a kárhozatra, hanem általment a halálból az életre.

אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

Bizony, bizony mondom néktek, hogy eljő az idő, és az most vagyon, mikor a halottak hallják az Isten Fiának szavát, és a kik hallják, élnek.

כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

Mert a miként az Atyának élete van önmagában, akként adta a Fiúnak is, hogy élete legyen önmagában:

ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

És hatalmat ada néki az ítélettételre is, mivelhogy embernek fia.

אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃

Ne csodálkozzatok ezen: mert eljő az óra, a melyben mindazok, a kik a koporsókban vannak, meghallják az ő szavát,

ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃

És kijőnek; a kik a jót cselekedték, az élet feltámadására; a kik pedig a gonoszt művelték, a kárhozat feltámadására.

לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃

Én semmit sem cselekedhetem magamtól; a mint hallok, úgy ítélek, és az én ítéletem igazságos; mert nem a magam akaratát keresem, hanem annak akaratát, a ki elküldött engem, az Atyáét.

אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃

Ha én teszek bizonyságot magamról, az én bizonyságtételem nem igaz.

יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃

Más az, a ki bizonyságot tesz rólam; és tudom, hogy igaz az a bizonyságtétel, a melylyel bizonyságot tesz rólam.

אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃

Ti elküldtetek Jánoshoz, és bizonyságot tett az igazságról.

ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃

De én nem embertől nyerem a bizonyságtételt; hanem ezeket azért mondom, hogy ti megtartassatok.

הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

Ő az égő és fénylő szövétnek vala, ti pedig csak egy ideig akartatok örvendezni az ő világosságában.

ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃

De nékem nagyobb bizonyságom van a Jánosénál: mert azok a dolgok, a melyeket rám bízott az Atya, hogy elvégezzem azokat, azok a dolgok, a melyeket én cselekszem, tesznek bizonyságot rólam, hogy az Atya küldött engem.

והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃

A ki elküldött engem, maga az Atya is bizonyságot tett rólam. Sem hangját nem hallottátok soha, sem ábrázatát nem láttátok.

ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃

Az ő ígéje sincs maradandóan bennetek: mert a kit ő elküldött, ti annak nem hisztek.

דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

Tudakozzátok az írásokat, mert azt hiszitek, hogy azokban van a ti örök életetek; és ezek azok, a melyek bizonyságot tesznek rólam;

ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

És nem akartok hozzám jőni, hogy életetek legyen!

לא אקח כבוד מבני אדם׃

Dicsőséget emberektől nem nyerek.

אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃

De ismerlek benneteket, hogy az Istennek szeretete nincs meg bennetek:

אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃

Én az én Atyám nevében jöttem, és nem fogadtatok be engem; ha más jőne a maga nevében, azt befogadnátok.

איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃

Mimódon hihettek ti, a kik egymástól nyertek dicsőséget, és azt a dicsőséget, a mely az egy Istentől van, nem keresitek?

אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃

Ne állítsátok, hogy én vádollak majd benneteket az Atyánál; van a ki vádol titeket, Mózes, a kiben ti reménykedtetek.

כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

Mert ha hinnétek Mózesnek, nékem is hinnétek; mert én rólam írt ő.

ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃

Ha pedig az ő írásainak nem hisztek, mimódon hisztek az én beszédeimnek?