Job 29

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

Job prit de nouveau la parole sous forme sentencieuse et dit:

מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

Oh! que ne puis-je être comme aux mois du passé, Comme aux jours où Dieu me gardait,

בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

Quand sa lampe brillait sur ma tête, Et que sa lumière me guidait dans les ténèbres!

כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

Que ne suis-je comme aux jours de ma vigueur, Où Dieu veillait en ami sur ma tente,

בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

Quand le Tout-Puissant était encore avec moi, Et que mes enfants m'entouraient;

ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

Quand mes pieds se baignaient dans la crème Et que le rocher répandait près de moi des ruisseaux d'huile!

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

Si je sortais pour aller à la porte de la ville, Et si je me faisais préparer un siège dans la place,

ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

Les jeunes gens se retiraient à mon approche, Les vieillards se levaient et se tenaient debout.

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

Les princes arrêtaient leurs discours, Et mettaient la main sur leur bouche;

קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

La voix des chefs se taisait, Et leur langue s'attachait à leur palais.

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

L'oreille qui m'entendait me disait heureux, L'oeil qui me voyait me rendait témoignage;

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

Car je sauvais le pauvre qui implorait du secours, Et l'orphelin qui manquait d'appui.

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

La bénédiction du malheureux venait sur moi; Je remplissais de joie le coeur de la veuve.

צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

Je me revêtais de la justice et je lui servais de vêtement, J'avais ma droiture pour manteau et pour turban.

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

J'étais l'oeil de l'aveugle Et le pied du boiteux.

אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

J'étais le père des misérables, J'examinais la cause de l'inconnu;

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

Je brisais la mâchoire de l'injuste, Et j'arrachais de ses dents la proie.

ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

Alors je disais: Je mourrai dans mon nid, Mes jours seront abondants comme le sable;

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

L'eau pénétrera dans mes racines, La rosée passera la nuit sur mes branches;

כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

Ma gloire reverdira sans cesse, Et mon arc rajeunira dans ma main.

לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

On m'écoutait et l'on restait dans l'attente, On gardait le silence devant mes conseils.

אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

Après mes discours, nul ne répliquait, Et ma parole était pour tous une bienfaisante rosée;

ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

Ils comptaient sur moi comme sur la pluie, Ils ouvraient la bouche comme pour une pluie du printemps.

אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

Je leur souriais quand ils perdaient courage, Et l'on ne pouvait chasser la sérénité de mon front.

אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃

J'aimais à aller vers eux, et je m'asseyais à leur tête; J'étais comme un roi au milieu d'une troupe, Comme un consolateur auprès des affligés.