Proverbs 5

5:1

בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

Mærk dig, min Søn, min Visdom, bøj til min Indsigt dit Øre,

5:2

לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

at Kløgt må våge øver dig, Læbernes kundskab vare på dig.

5:3

כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

Thi af Honning drypper den fremmedes Læber, glattere end Olie er hendes Gane;

5:4

ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

men til sidst er hun besk som Malurt, hvas som tveægget Sværd;

5:5

רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃

hendes Fødder styrer nedad mod Døden, til Dødsriget stunder hendes Fjed;

5:6

ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

hun følger ej Livets Vej, hendes Spor er bugtet, hun ved det ikke.

5:7

ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

Hør mig da nu, min Søn, vig ikke fra min Munds Ord!

5:8

הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

Lad din Vej være langt fra hende, kom ej hendes Husdør nær,

5:9

פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

at du ikke må give andre din Ære, en grusom Mand dine År.

5:10

פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

at ikke dit Gods skal mætte fremmede, din Vinding ende i Andenmands Hus,

5:11

ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

så du gribes af Anger til sidst, når dit Kød og Huld svinder hen,

5:12

ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

og du siger: "Ak, at jeg hadede Tugt, at mit Hjerte lod hånt om Revselse,

5:13

ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

så jeg ikke lød mine Læreres Røst, ej bøjed mit Øre til dem, som lærte mig!

5:14

כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

Nær var jeg kommet i alskens Ulykke midt i Forsamling og Menighed!"

5:15

שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

Drik Vand af din egen Cisterne og rindende Vand af din Brønd;

5:16

יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

lad ej dine Kilder flyde på Gaden, ej dine Bække på Torvene!

5:17

יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

Dig skal de tilhøre, dig alene, ingen fremmed ved Siden af dig!

5:18

יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

Velsignet være dit Væld, og glæd dig ved din Ungdoms Hustru,

5:19

אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

den elskelige Hind, den yndige Gazel; hendes Elskov fryde dig stedse, berus dig altid i hendes Kærlighed!

5:20

ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

Hvi beruser du dig, min Søn, i en fremmed og tager en andens Hustru i Favn?

5:21

כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

Thi for HERRENs Øjne er Menneskets Veje, grant følger han alle dets Spor;

5:22

עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

den gudløse fanges af egen Brøde og holdes fast i Syndens Reb;

5:23

הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃

han dør af Mangel på Tugt, går til ved sin store Dårskab.