Proverbs 26

כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃

Som Sne om Somren og Regn Høsten så lidt hører Ære sig til for en Tåbe.

כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃

Som en Spurv i Fart, som en Svale i Flugt så rammer ej Banden mod sagesløs Mand.

שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃

Svøbe for Hest, Bidsel for Æsel og Ris for Tåbers Ryg.

אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃

Svar ej Tåben efter hans Dårskab, at ikke du selv skal blive som han.

ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃

Svar Tåben efter hans Dårskab, at han ikke skal tykkes sig viis.

מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃

Den afhugger Fødderne og inddrikker Vold, som sender Bud ved en Tåbe.

דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃

Slappe som den lammes Ben er Ordsprog i Tåbers Mund.

כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃

Som en, der binder Stenen fast i Slyngen, er den, der hædrer en Tåbe.

חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃

Som en Tornekæp, der falder den drukne i Hænde, er Ordsprog i Tåbers Mund.

רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃

Som en Skytte, der sårer enhver, som kommer, er den, der lejer en Tåbe og en drukken.

ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃

Som en Hund, der vender sig om til sit Spy, er en Tåbe, der gentager Dårskab.

ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃

Ser du en Mand, der tykkes sig viis, for en Tåbe er der mere Håb end for ham.

אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃

Den lade siger: "Et Rovdyr på Vejen, en Løve ude på Torvene!"

הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃

Døren drejer sig på sit Hængsel, den lade på sit Leje.

טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃

Den lade rækker til Fadet, men gider ikke føre Hånden til Munden.

חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃

Den lade tykkes sig større Vismand end syv, der har kloge Svar.

מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃

Den griber en Hund i Øret, som blander sig i uvedkommende Strid.

כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃

Som en vanvittig Mand, der udslynger Gløder, Pile og Død,

כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃

er den, der sviger sin Næste og siger: "Jeg spøger jo kun."

באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃

Er der intet Brænde, går Ilden ud, er der ingen Bagtaler, stilles Trætte.

פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃

Trækul til Gløder og Brænde til Ild og trættekær Mand til at optænde Kiv.

דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃

Bagtalerens Ord er som Lækkerbidskener, de synker dybt i Legemets Kamre.

כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃

Som Sølvovertræk på et Lerkar er ondsindet Hjerte bag glatte Læber.

בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃

Avindsmand hykler med Læben, i sit Indre huser han Svig;

כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃

gør han Røsten venlig, tro ham dog ikke, thi i hans Hjerte er syvfold Gru.

תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃

Den, der dølger sit Had med Svig, hans Ondskab kommer frem i Folkets Forsamling.

כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃

I Graven, man graver, falder man selv, af Stenen, man vælter, rammes man selv.

לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃

Løgnetunge giver mange Hug, hyklersk Mund volder Fald.