Proverbs 27

אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃

Ros dig ikke af Dagen i Morgen, du ved jo ikke, hvad Dag kan bringe.

יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃

Lad en anden rose dig, ikke din Mund, en fremmed, ikke dine egne Læber.

כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃

Sten er tung, og Sand vejer til, men tung fremfor begge er Dårers Galde.

אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃

Vrede er grum, og Harme skummer, men Skinsyge, hvo kan stå for den?

טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃

Hellere åbenlys Revselse end Kærlighed, der skjules.

נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃

Vennehånds Hug er ærligt mente, Avindsmands Kys er mange.

נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃

Den mætte vrager Honning, alt beskt er sødt for den sultne.

כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃

Som Fugl, der må fly fra sin Rede, er Mand, der må fly fra sit Hjem:

שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃

Olie og Røgelse fryder Sindet, men Sjælen sønderslides af Kummer.

רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃

Slip ikke din Ven og din Faders Ven, gå ej til din Broders Hus på din Ulykkes Dag. Bedre er Nabo ved Hånden end Broder i det fjerne.

חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃

Vær viis, min Søn, og glæd mit Hjerte, at jeg kan svare den, der smæder mig.

ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃

Den kloge ser Faren og søger i Skjul, tankeløse går videre og bøder,

קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃

Tag hans Klæder, han borged for en anden, pant ham for fremmedes Skyld!

מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃

Den, som årle højlydt velsigner sin Næste, han får det regnet for Banden.

דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃

Ustandseligt Tagdryp en Regnvejrsdag og trættekær Kvinde ligner hinanden;

צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃

den, som vil skjule hende, skjuler Vind, og hans højre griber i Olie.

ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃

Jern skærpes med Jern, det ene Menneske skærper det andet.

נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃

Røgter man et Figentræ, spiser man dets Frugt; den, der vogter sin Herre, æres.

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃

Som i Vandspejlet Ansigt møder Ansigt, slår Menneskehjerte Menneske i Møde.

שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃

Dødsrige og Afgrund kan ikke mættes, ej heller kan Menneskens Øjne mættes.

מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃

Digel til Sølv og Ovn til Guld, efter sit Ry bedømmes en Mand.

אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃

Om du knuste en Dåre i Morter med Støder midt imellem Gryn, hans Dårskab veg dog ej fra ham.

ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃

Mærk dig, hvorledes dit Småkvæg ser ud, hav Omhu for dine Hjorde;

כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃

thi Velstand varer ej evigt, Rigdom ikke fra Slægt til Slægt;

גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃

er Sommergræsset svundet, Grønt spiret frem, og sankes Bjergenes Urter,

כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃

da har du Lam til at give dig Klæder og Bukke til at købe en Mark,

ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃

Gedemælk til Mad for dig og dit Hus, til Livets Ophold for dine Piger.