Psalms 104

ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

Dobrořeč duše má Hospodinu. Hospodine Bože můj, velmi jsi veliký, velebnost a krásu jsi oblékl.

עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

Přioděls se světlem jako rouchem, roztáhls nebesa jako kortýnu.

המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

Kterýž sklenul na vodách paláce své, kterýž užívá hustých oblaků místo vozů, a vznáší se na peří větrovém.

עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

Kterýž činí posly své duchy, služebníky své oheň plápolající.

יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

Založil zemi na sloupích jejich, tak že se nepohne na věky věků.

תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

Propastí jako rouchem byl jsi ji přioděl, i nad horami stály vody.

מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

K žehrání tvému rozběhly se, před hřmotem hromu tvého pospíšily,

יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

(Vystoupily hory, snížilo se údolí), na místo, kteréž jsi jim založil.

גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

Meze jsi položil, aby jich nepřestupovaly, ani se navracovaly k přikrývání země.

המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

Kterýž vypouštíš potoky přes údolé, aby tekli mezi horami,

ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

A nápoj dávali všechněm živočichům polním. Tuť uhašují oslové divocí žízeň svou.

עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃

Při nich hnízdí se ptactvo nebeské, a z prostřed ratolestí hlas svůj vydává.

משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

Kterýž svlažuješ hory z výsostí svých, aby ovocem činů tvých sytila se země.

מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

Dáváš, aby rostla tráva dobytku, a bylina ku potřebě člověku, abys tak vyvodil chléb z země,

ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

A víno, jenž obveseluje srdce člověka. Činí, aby se stkvěla tvář od oleje, ano i pokrmem zdržuje život lidský.

ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

Nasyceno bývá i dříví Hospodinovo, cedrové Libánští, kteréž štípil.

אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

Na nichž se ptáci hnízdí, i čáp příbytek svůj má na jedlí.

הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

Hory vysoké jsou kamsíků, skály útočiště králíků.

עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃

Učinil měsíc k jistým časům, a slunce zná západ svůj.

תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃

Uvodíš tmu, a bývá noc, v níž vybíhají všickni živočichové lesní:

הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

Lvíčata řvoucí po loupeži, aby hledali od Boha silného pokrmu svého.

תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃

Když slunce vychází, zase shromažďují se, a v doupatech svých se ukládají.

יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃

Člověk vychází ku práci své, a k dílu svému až do večera.

מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

Jak mnozí a velicí jsou skutkové tvoji, Hospodine! Všeckys je moudře učinil, plná jest země bohatství tvého.

זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

V moři pak velikém a přeširokém, tamť jsou hmyzové nesčíslní, a živočichové malí i velicí.

שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃

Tuť bárky přecházejí i velryb, kteréhož jsi stvořil, aby v něm hrál.

כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

Všecko to na tě očekává, abys jim dával pokrm časem svým.

תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

Když jim dáváš, sbírají; když otvíráš ruku svou, nasyceni bývají dobrými věcmi.

תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃

Když skrýváš tvář svou, rmoutí se; když odjímáš ducha jejich, hynou, a v prach svůj se navracejí.

תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

Vysíláš ducha svého, a zase stvořeni bývají, a obnovuješ tvář země.

יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

Budiž sláva Hospodinova na věky, rozveselujž se Hospodin v skutcích svých.

המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

On když pohledí na zemi, anať se třese; když se dotkne hor, anť se kouří.

אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

Zpívati budu Hospodinu, dokudž jsem živ; žalmy Bohu svému zpívati budu, pokudž mne stává.

יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

Libé bude přemyšlování mé o něm, jáť rozveselím se v Hospodinu.

יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃

Ó by hříšníci vyhynuli z země, a bezbožných aby již nebylo. Dobrořeč duše má Hospodinu. Halelujah.