Luke 19

ויבוא ויעבר ביריחו׃

A všed Ježíš, bral se přes Jericho.

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

A aj, muž, jménem Zacheus, a ten byl hejtman nad celnými, a byl bohatý.

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

I žádostiv byl viděti Ježíše, kdo by byl; a nemohl pro zástup, nebo postavy malé byl.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

A předběh napřed, vstoupil na strom planého fíku, aby jej viděl; neb tudy měl jíti.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

A když přišel k tomu místu, pohleděv zhůru Ježíš, uzřel jej, i řekl jemu: Zachee, spěšně sstup dolů, nebo dnes v domu tvém musím zůstati.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

I sstoupil rychle, a přijal jej radostně.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

A viděvše to všickni, reptali, řkouce: K člověku hříšnému se obrátil.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

Stoje pak Zacheus, řekl ku Pánu: Aj, polovici statku svého, Pane, dávám chudým, a oklamal-li jsem v čem koho, navracuji to čtvernásob.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

I dí jemu Ježíš: Dnes spasení stalo se domu tomuto, protože i on jest syn Abrahamův.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Nebo přišel Syn člověka, aby hledal a spasil, což bylo zahynulo.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Toho když oni poslouchali, promluvil k nim dále podobenství, protože byl blízko od Jeruzaléma a že se oni domnívali, že by se hned mělo zjeviti království Boží.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

I řekl: Člověk jeden rodu znamenitého odšel do daleké krajiny, aby přijal království a zase se navrátil.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

I povolav desíti služebníků svých, dal jim deset hřiven, a řekl jim: Kupčtež, dokudž nepřijdu.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Měšťané pak jeho nenáviděli ho, a poslali poselství za ním, řkouce: Nechcemeť, aby tento kraloval nad námi.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

I stalo se, když se navrátil, přijav království, rozkázal zavolati těch svých služebníků, kterýmž byl dal peníze, aby zvěděl, jak kdo mnoho získal.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

I přišel první, řka: Pane, hřivna tvá deset hřiven získala.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

I řekl jemu: To dobře, služebníče dobrý. Že jsi nad málem byl věrný, mějž moc nad desíti městy.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

A druhý přišel, řka: Pane, hřivna tvá získala pět hřiven.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

I tomu řekl: I ty budiž nad pěti městy.

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

A jiný přišel, řka: Pane, aj, teď hřivna tvá, kterouž jsem měl složenou v šátku.

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

Nebo jsem se bál tebe, ješto jsi člověk přísný; béřeš, čeho jsi nepoložil, a žneš, čeho jsi nerozsíval.

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

I řekl jemu: Z úst tvých soudím tebe, služebníče zlý. Věděl jsi, že jsem já člověk přísný, bera, což jsem nepoložil, a žna, čehož jsem nerozsíval.

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

I pročes tedy nedal peněz mých na stůl, a já přijda, byl bych je vzal i s požitky?

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

I řekl těm, kteříž tu stáli: Vezměte od něho hřivnu, a dejte tomu, kterýž má deset hřiven.

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

I řekli jemu: Pane, máť deset hřiven.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

I dí jim: Jistě pravím vám, že každému, kdož má, bude dáno, ale od toho, kterýž nemá, i to, což má, bude odjato.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

Ty pak nepřátely mé, kteříž nechtěli, abych nad nimi kraloval, přiveďte sem a zmordujte přede mnou.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

To pověděv, šel předce, vstupuje k Jeruzalému.

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

I stalo se; když se přiblížil k Betfagi a k Betany, k hoře, kteráž slove Olivetská, poslal dva učedlníky své,

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

Řka: Jděte do městečka, kteréž proti vám jest. Do kteréhožto vejdouce, naleznete oslátko přivázané, na němžto nikdy žádný z lidí neseděl. Odvěžtež je, a přiveďte ke mně.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

A optal-liť by se vás kdo, proč je odvazujete, tak jemu díte: Protože Pán ho potřebuje.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

Tedy odšedše ti, kteříž byli posláni, nalezli tak, jakž jim byl pověděl.

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

A když odvazovali oslátko, řekli páni jeho k nim: Proč odvazujete oslátko?

ויאמרו האדון צריך לו׃

A oni řekli: Pán ho potřebuje.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

I přivedli je k Ježíšovi, a vloživše roucha svá na oslátko, vsadili na ně Ježíše.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

A když on jel, stlali roucha svá na cestě.

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

Když se pak již přibližoval k místu tomu, kudyž scházejí s hory Olivetské, počalo všecko množství učedlníků radostně chváliti Boha hlasem velikým ze všech divů, kteréž byli viděli,

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

Řkouce: Požehnaný král, jenž se béře ve jménu Páně. Pokoj na nebi, a sláva na výsostech.

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

Ale někteří z farizeů, kteříž tu byli v zástupu, řekli k němu: Mistře, potresci učedlníků svých.

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

I odpověděv, řekl jim: Pravímť vám: Budou-li tito mlčeti, kameníť bude volati.

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

A když se přiblížil, uzřev město, plakal nad ním,

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Řka: Ó kdybys poznalo i ty, a to aspoň v takový tento den tvůj, které by věci ku pokoji tobě byly; ale skrytoť jest to nyní od očí tvých.

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

Nebo přijdou na tě dnové, v nichž obklíčí tě nepřátelé tvoji valem, a oblehnou tebe, a ssouží tě se všech stran.

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

A s zemí srovnají tě, i syny tvé, kteříž v tobě jsou, a nenechajíť v tobě kamene na kameni, protože jsi nepoznalo času navštívení svého.

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

A všed do chrámu, počal vymítati prodavače a kupce z něho,

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

Řka jim: Psáno jest: Dům můj dům modlitby jest, vy jste jej pak učinili peleší lotrovskou.

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

I učil na každý den v chrámě. Přední pak kněží a zákoníci i přední v lidu hledali ho zahladiti.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃

A nenalezli, co by jemu učinili. Nebo všecken lid jej sobě liboval, poslouchaje ho.