Luke 20

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

I stalo se v jeden den, když on učil lid v chrámě a kázal evangelium, že přišli k tomu přední kněží a zákoníci s staršími,

ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

I řekli jemu: Pověz nám, jakou mocí tyto věci činíš, aneb kdo tobě tuto moc dal?

ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

I odpověděv, řekl jim: Otížiť se i já vás o jedné věci a odpověztež mi:

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

Křest Janův s nebe-li byl, čili z lidí?

ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

Oni pak uvažovali to mezi sebou, řkouce: Jestliže bychom řekli: S nebe, díť nám: Pročež jste tedy neuvěřili jemu?

ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

Pakli díme: Z lidí, lid všecken ukamenuje nás; neb oni cele tak drží, že Jan jest prorok.

ויענו לא ידענו מאין׃

I odpověděli: Že nevědí, odkud jest byl.

ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

I řekl jim Ježíš: Aniž já vám povím, jakou mocí toto činím.

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

I počal lidu praviti podobenství toto: Člověk jeden štípil vinici, a pronajal ji vinařům, a sám odšed podál byl tam za mnohé časy.

ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

A v čas slušný poslal k vinařům služebníka, aby z ovoce vinice dali jemu. Vinaři pak zmrskavše jej, pustili ho prázdného.

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

A on poslal druhého služebníka. Oni pak i toho zmrskavše a zohavivše, pustili prázdného.

ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

I poslal třetího. Ale oni i toho zranivše, vystrčili ven.

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

Tedy řekl Pán vinice: Co učiním? Pošli svého milého Syna. Snad když toho uzří, ostýchati se budou.

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

Uzřevše pak vinaři, rozmlouvali mezi sebou, řkouce: Tentoť jest dědic; pojďte, zabijme jej, aby naše bylo dědictví.

ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

A vystrčivše jej ven z vinice, zamordovali ho. Což tedy učiní jim Pán vinice?

יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

Přijde a vyhladí vinaře ty, a dá vinici jiným. To uslyšavše, řekli: Odstup to.

ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

A on pohleděv na ně, řekl: Co jest pak to, což napsáno jest: Kámen, kterýmž pohrdli dělníci, ten učiněn jest v hlavu úhelní.

כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

Každý, kdož padne na ten kámen, rozrazí se; a na kohož by on upadl, potřeť jej.

ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

I hledali přední kněží a zákoníci, jak by naň vztáhli ruce v tu hodinu, ale báli se lidu. Nebo porozuměli, že by na ně mluvil podobenství to.

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

Tedy ukládajíce o něm, poslali špehéře, kteříž by se spravedlivými činili, aby ho polapili v řeči, a potom jej vydali vrchnosti a v moc hejtmanu.

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

I otázali se ho oni, řkouce: Mistře víme, že právě mluvíš a učíš, a nepřijímáš osoby, ale v pravdě cestě Boží učíš.

המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Sluší-li nám daň dávati císaři, čili nic?

ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

Ale Ježíš rozuměje chytrosti jejich, dí jim: Co mne pokoušíte?

מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

Ukažte mi peníz. Čí má obraz a nápis? I odpověděvše, řekli: Císařův.

ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

On pak řekl jim: Dejtež tedy, co jest císařova, císaři, a což jest Božího, Bohu.

ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

I nemohli ho za slovo popadnouti před lidem, a divíce se odpovědi jeho, umlkli.

ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

Přistoupivše pak někteří z saduceů, (kteříž odpírají býti vzkříšení,) otázali se ho,

מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

Řkouce: Mistře, Mojžíš napsal nám: Kdyby bratr něčí umřel, maje manželku, a umřel by bez dětí, aby ji pojal bratr jeho za manželku, a vzbudil símě bratru svému.

והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

I bylo sedm bratří, a první pojav ženu, umřel bez dětí.

ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

I pojal ji druhý, a umřel i ten bez dětí.

ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

A třetí pojal ji, též i všech těch sedm, a nezůstavivše semene, zemřeli.

ובאחרונה מתה גם האשה׃

Nejposléze po všech umřela i žena.

והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

Protož při vzkříšení kterého z nich bude manželka, poněvadž sedm jich mělo ji za manželku?

ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

A odpovídaje, řekl jim Ježíš: Synové tohoto světa žení se a vdávají.

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

Ale ti, kteříž hodni jmíni budou dosáhnouti onoho věku a vzkříšení z mrtvých, ani se ženiti budou ani vdávati.

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

Nebo ani umírati více nebudou moci, andělům zajisté rovni budou. A jsou synové Boží, poněvadž jsou synové vzkříšení.

וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

A že mrtví vstanou z mrtvých, i Mojžíš ukázal při onom kři, když nazývá Pána Bohem Abrahamovým a Bohem Izákovým a Bohem Jákobovým.

והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

Bůhť pak není mrtvých, ale živých, nebo všickni jsou jemu živi.

ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

Tedy odpověděvše někteří z zákoníků, řekli: Mistře, dobře jsi pověděl.

ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

I neodvážili se jeho na nic více tázati.

ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

On pak řekl jim: Kterak někteří praví Krista býti synem Davidovým?

והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

A sám David praví v knihách Žalmových: Řekl Pán Pánu mému: Seď na pravici mé,

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

Ažť i položím nepřátely tvé v podnož noh tvých.

הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

Poněvadž David jej Pánem nazývá, i kterakž syn jeho jest?

ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

I řekl učedlníkům svým přede vším lidem:

הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

Varujte se od zákoníků, kteříž rádi chodí v krásném rouše a milují pozdravování na trzích a přední stolice v školách a první místo na večeřích,

הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

Kteříž zžírají domy vdovské pod zámyslem dlouhé modlitby. Tiť vezmou těžší odsouzení.