Luke 18

וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃

Pověděl jim také i podobenství, kterak by potřebí bylo vždycky se modliti a neoblevovati,

ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃

Řka: Byl jeden soudce v městě jednom, kterýž se Boha nebál a člověka nestyděl.

ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

Byla pak vdova jedna v témž městě. I přišla k němu, řkuci: Pomsti mne nad protivníkem mým.

וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

A on nechtěl za dlouhý čas. Ale potom řekl sám v sobě: Ač se Boha nebojím, a člověka nestydím,

אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

Však že mi pokoje nedá tato vdova, pomstím jí, aby naposledy přijduci, neuhaněla mne.

ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃

I dí Pán: Slyšte, co praví soudce nepravý.

והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

A což by pak Bůh nepomstil volených svých, volajících k němu dnem i nocí, ačkoli i prodlévá jim?

אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

Pravímť vám, žeť jich brzo pomstí. Ale když přijde Syn člověka, zdaliž nalezne víru na zemi?

ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

I řekl také k některým, kteříž v sebe doufali, že by spravedliví byli, jiných sobě za nic nevážíce, podobenství toto:

שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃

Dva muži vstupovali do chrámu, aby se modlili, jeden farizeus a druhý publikán.

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

Farizeus stoje soukromí, takto se modlil: Bože, děkuji tobě, že nejsem jako jiní lidé, dráči, nespravedliví, cizoložníci, aneb jako i tento publikán.

אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃

Postím se dvakrát do téhodne, desátky dávám ze všech věcí, kterýmiž vládnu.

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

Publikán pak zdaleka stoje, nechtěl ani očí k nebi pozdvihnouti, ale bil se v prsy své, řka: Bože, buď milostiv mně hříšnému.

אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

Pravímť vám: Odšel tento, ospravedlněn jsa, do domu svého, a ne onen. Nebo každý, kdož se povyšuje, bude ponížen; a kdož se ponižuje, bude povýšen.

ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃

Přinášeli také k němu i nemluvňátka, aby se jich dotýkal. To viděvše učedlníci, přimlouvali jim.

ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

Ale Ježíš svolav je, řekl: Nechte dítek, ať jdou ke mně, a nebraňte jim, nebo takovýchť jest království Boží.

אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

Amen pravím vám: Kdož by koli nepřijal království Božího jako dítě, nevejdeť do něho.

וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃

I otázalo se ho jedno kníže, řka: Mistře dobrý, co čině, život věčný obdržím?

ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

I řekl jemu Ježíš: Co mne nazýváš dobrým? Žádný není dobrý, než sám toliko Bůh.

את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

Však umíš přikázání: Nezcizoložíš, nezabiješ, nepokradeš, nepromluvíš křivého svědectví, cti otce svého i matku svou.

ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃

On pak řekl: Toho všeho ostříhal jsem od své mladosti.

וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃

Slyšav to Ježíš, řekl mu: Ještěť se jednoho nedostává. Všecko, což máš, prodej, a rozdej chudým, a budeš míti poklad v nebi, a pojď, následuj mne.

ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃

On pak uslyšav to, zarmoutil se; byl zajisté bohatý velmi.

וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

A viděv jej Ježíš zarmouceného, řekl: Aj, jak nesnadně ti, kdož statky mají, do království Božího vejdou!

כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

Snáze jest zajisté velbloudu skrze jehelnou dírku projíti, nežli bohatému vjíti do království Božího.

ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃

Tedy řekli ti, kteříž to slyšeli: I kdož může spasen býti?

ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

A on dí jim: Což jest nemožného u lidí, možné jest u Boha.

ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

I řekl Petr: Aj, my opustili jsme všecko, a šli jsme za tebou.

ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃

On pak řekl jim: Amen pravím vám, že není žádného, kterýž by opustil dům, neb rodiče, neb bratří, neb manželku, nebo dítky, pro království Boží,

ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

Aby nevzal v tomto času mnohem více, v budoucím pak věku míti bude život věčný.

ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

Tedy pojav Ježíš dvanácte, řekl jim: Aj, vstupujeme do Jeruzaléma, a naplníť se všecko to, což psáno jest skrze Proroky o Synu člověka.

כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

Nebo vydán bude pohanům, a bude posmíván, a zlehčen i uplván.

ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

A ubičujíce, zamordují jej, ale on třetího dne z mrtvých vstane.

והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

Oni pak tomu nic nerozuměli, a bylo slovo to skryto před nimi, aniž věděli, co se pravilo.

ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃

I stalo se, když se přibližoval k Jericho, slepý jeden seděl podle cesty, žebře.

וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃

A slyšev zástup pomíjející, otázal se, co by to bylo?

ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃

I oznámili jemu, že Ježíš Nazaretský tudy jde.

ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃

I zvolal, řka: Ježíši, synu Davidův, smiluj se nade mnou!

וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃

A ti, kteříž napřed šli, přimlouvali mu, aby mlčal. Ale on mnohem více volal: Synu Davidův, smiluj se nade mnou!

ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃

Tedy zastaviv se Ježíš, rozkázal ho k sobě přivésti. A když se přibližoval, otázal se ho,

מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃

Řka: Co chceš, ať tobě učiním? On pak dí: Pane, ať vidím.

ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃

A Ježíš řekl jemu: Prohlédni. Víra tvá tě uzdravila.

ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃

A ihned prohlédl, a šel za ním, velebě Boha. A všecken lid viděv to, vzdal chválu Bohu.