John 5

אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

Potom byl svátek Židovský, i šel Ježíš do Jeruzaléma.

ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃

Byl pak v Jeruzalémě u brány bravné rybník, kterýž slove Židovsky Bethesda, patero přístřeší maje.

שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃

Kdežto leželo množství veliké neduživých, slepých, kulhavých, suchých, očekávajících hnutí vody.

כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

Nebo anděl Páně jistým časem sstupoval do rybníka, a kormoutil vodu. A kdož tam nejprve sstoupil po tom zkormoucení vody, uzdraven býval, od kterékoli nemoci trápen byl.

ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

I byl tu člověk jeden, kterýž osm a třidceti let nemocen byl.

וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

Toho uzřev Ježíš ležícího, a poznav, že jest již dávno nemocen, dí jemu: Chceš-li zdráv býti?

ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

Odpověděl mu nemocný: Pane, nemám člověka, kterýž by, když se zkormoutí voda, uvrhl mne do rybníka, nebo když já jdu, jiný přede mnou již vstupuje.

ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

Dí jemu Ježíš: Vstaň, vezmi lože své a choď.

וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

A hned zdráv jest učiněn člověk ten, a vzav lože své, i chodil. A byla sobota v ten den.

ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

Tedy řekli Židé tomu uzdravenému: Sobota jest, neslušíť tobě lože nositi.

ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

Odpověděl jim: Ten, kterýž mne uzdravil, onť mi řekl: Vezmi lože své a choď.

וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

I otázali se ho: Kdo jest ten člověk, kterýž tobě řekl: Vezmi lože své a choď?

והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃

Ten pak uzdravený nevěděl, kdo by byl. Nebo Ježíš byl poodšel od zástupu shromážděného na tom místě.

ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

Potom pak nalezl jej Ježíš v chrámě, a řekl jemu: Aj, zdráv jsi učiněn; nikoli víc nehřeš, ať by se něco horšího nepřihodilo.

וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃

Odšel ten člověk, a pověděl Židům, že by Ježíš byl ten, kterýž ho zdravého učinil.

ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

A protož protivili se Židé Ježíšovi, a hledali ho zabíti, že to učinil v sobotu.

ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃

Ježíš pak odpověděl jim: Otec můj až dosavad dělá, i jáť dělám.

אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃

Tedy Židé ještě víc proto hledali ho zamordovati, že by netoliko rušil sobotu, ale že Otce svého pravil býti Boha, rovného se čině Bohu.

ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃

I odpověděl Ježíš a řekl jim: Amen, amen pravím vám: Nemůžeť Syn sám od sebe nic činiti, jediné což vidí, an Otec činí. Nebo cožkoli on činí, toť i Syn též podobně činí.

כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃

Otec zajisté miluje Syna, a ukazuje mu všecko, což sám činí; a větší nad to ukáže jemu skutky tak, abyste vy se divili.

כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃

Nebo jakož Otec křísí mrtvé a obživuje, tak i Syn, kteréž chce, obživuje.

כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

Aniž zajisté Otec soudí koho, ale všecken soud dal Synu,

מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

Aby všickni ctili Syna, tak jakž Otce ctí. Kdo nectí Syna, nectí ani Otce, kterýž ho poslal.

אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃

Amen, amen pravím vám: Že kdož slovo mé slyší, a věří tomu, jenž mne poslal, máť život věčný, a na soud nepřijde, ale přešelť jest z smrti do života.

אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

Amen, amen pravím vám: Že přijde hodina, a nyníť jest, kdyžto mrtví uslyší hlas Syna Božího, a kteříž uslyší, živi budou.

כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

Nebo jakož Otec má život sám v sobě, tak jest dal i Synu, aby měl život v samém sobě.

ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

A dal jemu moc i soud činiti, nebo Syn člověka jest.

אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃

Nedivtež se tomu; neboť přijde hodina, v kteroužto všickni, kteříž v hrobích jsou, uslyší hlas jeho.

ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃

A půjdou ti, kteříž dobré věci činili, na vzkříšení života, ale ti, kteříž zlé věci činili, na vzkříšení soudu.

לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃

Nemohuť já sám od sebe nic činiti. Ale jakžť slyším, takť soudím, a soud můj spravedlivý jest. Nebo nehledám vůle své, ale vůle toho, jenž mne poslal, Otcovy.

אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃

Vydám-liť já svědectví sám o sobě, svědectví mé není pravé.

יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃

Jinýť jest, kterýž svědectví vydává o mně, a vím, že pravé jest svědectví, kteréž vydává o mně.

אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃

Vy jste byli poslali k Janovi, a on svědectví vydal pravdě.

ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃

Ale jáť nepřijímám svědectví od člověka, než totoť pravím, abyste vy spaseni byli.

הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

Onť jest byl svíce hořící a svítící, vy pak chtěli jste na čas poradovati se v světle jeho.

ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃

Ale já mám větší svědectví, nežli Janovo. Nebo skutkové, kteréž mi dal Otec, abych je vykonal, tiť skutkové, kteréž já činím, svědčí o mně, že jest mne Otec poslal.

והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃

A kterýž mne poslal, Otec, onť jest svědectví vydal o mně, jehož jste vy hlasu nikdy neslyšeli, ani tváři jeho viděli.

ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃

A slova jeho nemáte v sobě zůstávajícího. Nebo kteréhož jest on poslal, tomu vy nevěříte.

דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

Ptejte se na Písma; nebo vy domníváte se v nich věčný život míti, a tať svědectví vydávají o mně.

ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

A nechcete přijíti ke mně, abyste život měli.

לא אקח כבוד מבני אדם׃

Chvály od lidí jáť nepřijímám.

אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃

Ale poznal jsem vás, že milování Božího nemáte v sobě.

אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃

Já jsem přišel ve jménu Otce svého, a nepřijímáte mne. Kdyby jiný přišel ve jménu svém, toho přijmete.

איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃

Kterak vy můžete věřiti, chvály jedni od druhých hledajíce, poněvadž chvály, kteráž jest od samého Boha, nehledáte?

אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃

Nedomnívejte se, bychť já na vás žalovati měl před Otcem. Jestiť, kdo by žaloval na vás, Mojžíš, v němž vy naději máte.

כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

Nebo kdybyste věřili Mojžíšovi, věřili byste i mně; nebť jest on o mně psal.

ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃

Ale poněvadž jeho písmům nevěříte, i kterak slovům mým uvěříte?