Job 29

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

Ještě dále Job vedl řeč svou, a řekl:

מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

Ó bych byl jako za časů předešlých, za dnů, v nichž mne Bůh zachovával,

בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

Dokudž svítil svící svou nad hlavou mou, při jehož světle chodíval jsem v temnostech,

כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

Tak jako jsem byl za dnů mladosti své, dokudž přívětivost Boží byla v stanu mém,

בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

Dokudž ještě Všemohoucí byl se mnou, a všudy vůkol mne dítky mé,

ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

Když šlepěje mé máslem oplývaly, a skála vylévala mi prameny oleje,

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

Když jsem vycházel k bráně skrze město, a na ulici strojíval sobě stolici svou.

ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

Jakž mne spatřovali mládenci, skrývali se, starci pak povstávali a stáli.

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

Knížata choulili se v řečech, anobrž ruku kladli na ústa svá.

קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

Hlas vývod se tratil, a jazyk jejich lnul k dásním jejich.

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

Nebo ucho slyše, blahoslavilo mne, a oko vida, posvědčovalo mi,

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

Že vysvobozuji chudého volajícího, a sirotka, i toho, kterýž nemá spomocníka.

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

Požehnání hynoucího přicházelo na mne, a srdce vdovy k plésání jsem vzbuzoval.

צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

V spravedlnost jsem se obláčel, a ona ozdobovala mne; jako plášť a koruna byl soud můj.

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

Místo očí býval jsem slepému, a místo noh kulhavému.

אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

Byl jsem otcem nuzných, a na při, jíž jsem nebyl povědom, vyptával jsem se.

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

A tak vylamoval jsem třenovní zuby nešlechetníka, a z zubů jeho vyrážel jsem loupež.

ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

A protož jsem říkal: V hnízdě svém umru, a jako písek rozmnožím dny.

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

Kořen můj rozloží se při vodách, a rosa nocovati bude na ratolestech mých.

כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

Sláva má mladnouti bude při mně, a lučiště mé v ruce mé obnovovati se.

לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

Poslouchajíce, čekali na mne, a přestávali na radě mé.

אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

Po slovu mém nic neměnili, tak na ně dštila řeč má.

ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

Nebo očekávali mne jako deště, a ústa svá otvírali jako k přívalu žádostivému.

אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

Žertoval-li jsem s nimi, nevěřili; pročež u vážnosti mne míti neoblevovali.

אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃

Přišel-li jsem kdy k nim, sedal jsem na předním místě, a tak bydlil jsem jako král v vojště, když smutných potěšuje.