Luke 19

ויבוא ויעבר ביריחו׃

След това Иисус влезе в Ерихон и минаваше през града.

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

И ето, един човек на име Закхей, който беше началник на бирниците и беше богат,

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

искаше да види Иисус кой е, но не можеше поради множеството, защото беше малък на ръст.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

И се завтече напред и се покачи на една смокиня, за да Го види; защото щеше да мине през онзи път.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

Иисус, като дойде на това място, погледна нагоре и му каза: Закхей, слез бързо, защото днес трябва да отседна у дома ти.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

И той побърза да слезе и Го прие с радост.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

И като видяха това, всички негодуваха, казвайки: При грешен човек влезе да отседне.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

А Закхей стана и каза на Господа: Господи, ето давам половината от имота си на бедните и ако някак съм ограбил някого несправедливо, му връщам четворно.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

И Иисус му каза: Днес стана спасение на този дом; защото и този е син на Авраам.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Понеже Човешкият Син дойде да потърси и да спаси изгубеното.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

И като слушаха това, Той прибави и още една притча, защото беше близо до Ерусалим и защото те си мислеха, че Божието царство щеше веднага да се яви.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

Затова каза: Някой си благородник отиде в далечна страна да получи за себе си царство и да се върне.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

И като повика десет от слугите си, им даде десет мнаси; и им каза: Търгувайте, докато дойда.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Но неговите граждани го мразеха и изпратиха след него посланици да кажат: Ние не искаме този да царува над нас.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

А като получи царството и се върна, заповяда да му повикат онези слуги, на които беше дал парите, за да узнае кой какво е припечелил чрез търгуване.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Дойде първият и каза: Господарю, твоята мнаса спечели десет мнаси.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

И той му каза: Хубаво, добри слуго! Понеже се показа верен в твърде малкото, имай власт над десет града.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Дойде и вторият и каза: Господарю, твоята мнаса принесе пет мнаси.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

И на него каза: Бъди и ти над пет града.

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

Дойде и друг и каза: Господарю, ето твоята мнаса, която пазех скътана в кърпа,

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

защото се боях от теб, понеже си строг човек: взимаш това, което не си положил, и жънеш, което не си посял.

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

Господарят му каза: От устата ти ще те съдя, зли слуго. Знаел си, че съм строг човек, който взимам това, което не съм положил, и жъна, което не съм сял;

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

тогава защо не вложи парите ми в банката, и аз, като си дойдех, щях да ги прибера с лихвата?

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

И каза на присъстващите: Вземете от него мнасата и я дайте на този, който има десет мнаси!

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Казаха му: Господарю, той има вече десет мнаси!

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Казвам ви, че на всеки, който има, ще се даде; а от този, който няма, от него ще се отнеме и това, което има.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

А онези мои неприятели, които не искаха да царувам над тях, ги доведете тук и ги посечете пред мен.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

И като каза това, Иисус продължи напред, изкачвайки се за Ерусалим.

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

И когато се приближи до Витфагия и Витания, до хълма, наречен Елеонски, изпрати двама от учениците, като им каза:

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

Идете в селото, което е срещу вас, където, като влизате, ще намерите едно магаренце вързано, което никой човек не е възсядал; отвържете го и го докарайте.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

И ако някой ви попита: Защо го отвързвате? – кажете така: На Господа трябва.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

И изпратените отидоха и намериха както им беше казал.

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

И като отвързаха магаренцето, стопаните му им рекоха: Защо отвързвате магаренцето?

ויאמרו האדון צריך לו׃

А те казаха: На Господа трябва.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

И го докараха при Иисус и като наметнаха дрехите си на магаренцето, качиха Иисус.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

И Той като минаваше, хората постилаха дрехите си по пътя.

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

И когато вече се приближаваше до превала на Елеонския хълм, цялото множество ученици започнаха да се радват и със силен глас да славят Бога за всичките чудеса, които бяха видели, казвайки:

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

Благословен Царят, който иде в Господното Име! Мир на небето и слава във висините!

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

А някои от фарисеите сред множеството Му казаха: Учителю, смъмри учениците Си!

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

И Той в отговор каза: Казвам ви, че ако тези млъкнат, то камъните ще извикат.

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

И като се приближи и видя града, плака за него и каза:

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Да беше знаел ти, да, и ти, поне в този (твой) ден това, което служи за мира ти! Но сега това е скрито от очите ти.

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

Защото ще дойдат върху теб дни, когато твоите неприятели ще издигнат окопи около теб, ще те обсадят, ще те притеснят отвред

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

и ще сравнят със земята и теб, и децата ти в теб, и няма да оставят в теб камък върху камък; защото ти не позна времето, когато беше посетен.

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

И като влезе в храма, започна да изпъжда онези, които продаваха, като им казваше:

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

Писано е: ?И домът Ми ще бъде молитвен дом“; а вие го направихте ?разбойнически вертеп“.

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

И поучаваше всеки ден в храма. А главните свещеници, книжниците и народните първенци се стараеха да Го погубят,

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃

но не намираха какво да направят, понеже целият народ се беше прилепил към Него да Го слуша.