Luke 20

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

И в един от дните, когато Той поучаваше народа в храма и проповядваше благовестието, пред Него застанаха главните свещеници и книжниците със старейшините и Му казаха:

ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

Кажи ни с каква власт правиш това или кой е онзи, който Ти е дал тази власт?

ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

И Той им отговори и каза: Ще ви попитам и Аз едно нещо, и Ми отговорете:

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

Йоановото кръщение от небето ли беше, или от хората?

ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

А те разсъждаваха помежду си, като казваха: Ако речем: От небето – ще каже: Защо не го повярвахте?

ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

Но ако речем: От хората – целият народ ще ни убие с камъни, защото са убедени, че Йоан беше пророк.

ויענו לא ידענו מאין׃

И отговориха, че не знаят откъде е.

ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

Тогава Иисус им каза: И Аз също не ви казвам с каква власт правя това.

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

И започна да казва на народа тази притча: Един човек насади лозе, даде го под наем на лозари и отиде в чужбина за дълго време.

ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

И на определеното време прати един слуга при лозарите, за да му дадат от плода на лозето; но лозарите го биха и го отпратиха празен.

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

И изпрати друг слуга, а те и него биха, безсрамно го оскърбиха и го отпратиха празен.

ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

Изпрати и трети, но те и него нараниха и изхвърлиха.

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

Тогава стопанинът на лозето каза: Какво да направя? Ще изпратя възлюбения си син; може него да почетат, като го видят.

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

Но лозарите, като го видяха, разсъдиха помежду си, като казаха: Това е наследникът; хайде да го убием, за да стане наследството наше!

ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

Изхвърлиха го вън от лозето и го убиха. И така, какво ще им направи стопанинът на лозето?

יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

Ще дойде и ще погуби тези земеделци, и ще даде лозето на други. А като чуха това, рекоха: Да не бъде!

ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

А Той ги погледна и каза: Тогава какво значи това, което е написано: ?Камъкът, който отхвърлиха зидарите, той стана глава на ъгъла“?

כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

Всеки, който падне върху този камък, ще се разбие, а върху когото падне, ще го смаже.

ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

И в същия час книжниците и главните свещеници търсеха да сложат ръце на Него, защото разбраха, че Той каза тази притча против тях, но се бояха от народа.

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

И като Го наблюдаваха, изпратиха шпиони, които се преструваха, че са праведни, за да Го уловят за някоя Негова дума, така че да Го предадат на началството и на властта на управителя.

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

И те Го попитаха, казвайки: Учителю, знаем, че право говориш и учиш, и не гледаш на лице, а учиш Божия път според истината;

המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

право ли е за нас да даваме данък на императора, или не?

ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

А Той разбра лукавството им и им каза: Защо Ме изпитвате?

מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

Покажете Ми един динарий. Чий образ и надпис има? И (в отговор) казаха: На императора.

ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

А Той каза: Тогава отдавайте императорското на императора, а Божието – на Бога.

ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

И не можаха да уловят нищо в думите Му пред народа; и зачудени на отговора Му, млъкнаха.

ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

Тогава се приближиха някои от садукеите, които твърдят, че няма възкресение, и Го попитаха, казвайки:

מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

Учителю, Мойсей ни е писал: ?Ако умре на някого брат му, който е женен, но е бездетен, неговият брат да вземе жена му и да въздигне потомство на брат си.“

והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

А имаше седем братя. И първият взе жена и умря бездетен;

ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

и вторият я взе и умря бездетен;

ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

взе я и третият; така също и седемте я взеха и умряха, без да оставят деца.

ובאחרונה מתה גם האשה׃

А после умря и жената.

והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

И така, във възкресението на кого от тях ще бъде жена, защото и седемте я имаха за жена?

ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

А Иисус им каза: Синовете на този свят се женят и се омъжват;

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

а онези, които се удостояват да достигнат онзи свят и възкресението от мъртвите, нито се женят, нито се омъжват.

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

И не могат вече да умрат, понеже са като ангелите; и като синове на възкресението са синове на Бога.

וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

А че мъртвите биват възкресени, това и Мойсей показа в мястото, където писа за къпината, когато нарече Господа ?Бог на Авраам, Бог на Исаак и Бог на Яков“.

והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

Но Той не е Бог на мъртвите, а на живите; защото за Него всички са живи.

ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

А някои от книжниците в отговор казаха: Учителю, Ти добре каза.

ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

Защото не смееха вече за нищо да Го попитат.

ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

И Той им каза: Как казват, че Христос е Давидов Син?

והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

Защото сам Давид казва в книгата на псалмите: ?Каза Господ на моя Господ: Седи от дясната Ми страна,

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

докато положа враговете Ти под краката Ти.“

הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

И така, Давид Го нарича Господ; тогава как е негов Син?

ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

И когато целият народ слушаше, Той каза на учениците Си:

הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

Пазете се от книжниците, които обичат да ходят пременени и обичат поздравите по пазарите, първите столове в синагогите и първите места по угощенията;

הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

които изпояждат домовете на вдовиците и принасят за показ дълги молитви. Те ще получат по-голямо осъждане.