Job 29

Und Hiob fuhr fort, seinen Spruch anzuheben, und sprach:

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

O daß ich wäre wie in den Monden der Vorzeit, wie in den Tagen, da Gott mich bewahrte,

מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

als seine Leuchte über meinem Haupte schien, und ich bei seinem Lichte durch die Finsternis wandelte;

בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

wie ich war in den Tagen meiner Reife, als das Vertrauen Gottes über meinem Zelte waltete,

כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

als der Allmächtige noch mit mir war, meine Knaben rings um mich her;

בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

als meine Schritte sich in Milch badeten, und der Fels neben mir Ölbäche ergoß;

ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

als ich durch das Tor in die Stadt hineinging, meinen Sitz auf dem Platze aufstellte:

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

Die Jünglinge sahen mich und verbargen sich, und die Greise erhoben sich, blieben stehen;

ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

die Fürsten hielten die Worte zurück und legten die Hand auf ihren Mund;

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

die Stimme der Vornehmen verstummte, und ihre Zunge klebte an ihrem Gaumen.

קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

Denn wenn das Ohr von mir hörte, so pries es mich glücklich, und wenn das Auge mich sah, so legte es Zeugnis von mir ab.

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

Denn ich befreite den Elenden, der um Hülfe rief, und die Waise, die keinen Helfer hatte.

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

Der Segen des Umkommenden kam über mich, und das Herz der Witwe machte ich jubeln.

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

Ich kleidete mich in Gerechtigkeit, -und sie bekleidete mich, -wie in Oberkleid und Kopfbund in mein Recht.

צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

Auge war ich dem Blinden, und Fuß dem Lahmen;

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

Vater war ich den Dürftigen, und die Rechtssache dessen, den ich nicht kannte, untersuchte ich;

אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

und ich zerbrach das Gebiß des Ungerechten, und seinen Zähnen entriß ich die Beute.

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

Und ich sprach: In meinem Neste werde ich verscheiden, und meine Tage vermehren wie der Sand;

ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

meine Wurzel wird ausgebreitet sein am Wasser, und der Tau wird übernachten auf meinem Gezweig;

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

meine Ehre wird frisch bei mir bleiben, und mein Bogen sich in meiner Hand verjüngen.

כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

Sie hörten mir zu und harrten, und horchten schweigend auf meinen Rat.

לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

Nach meinem Worte sprachen sie nicht wieder, und auf sie träufelte meine Rede.

אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

Und sie harrten auf mich wie auf den Regen, und sperrten ihren Mund auf wie nach dem Spätregen.

ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

Ich lächelte ihnen zu, wenn sie kein Vertrauen hatten, und das Licht meines Angesichts konnten sie nicht trüben.

אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

Ich wählte für sie den Weg aus, und saß als Haupt, und thronte wie ein König unter der Kriegsschar, gleichwie einer, der Trauernde tröstet.

אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃