Proverbs 26

Som Sne om Somren og Regn Høsten så lidt hører Ære sig til for en Tåbe.

כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃

Som en Spurv i Fart, som en Svale i Flugt så rammer ej Banden mod sagesløs Mand.

כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃

Svøbe for Hest, Bidsel for Æsel og Ris for Tåbers Ryg.

שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃

Svar ej Tåben efter hans Dårskab, at ikke du selv skal blive som han.

אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃

Svar Tåben efter hans Dårskab, at han ikke skal tykkes sig viis.

ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃

Den afhugger Fødderne og inddrikker Vold, som sender Bud ved en Tåbe.

מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃

Slappe som den lammes Ben er Ordsprog i Tåbers Mund.

דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃

Som en, der binder Stenen fast i Slyngen, er den, der hædrer en Tåbe.

כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃

Som en Tornekæp, der falder den drukne i Hænde, er Ordsprog i Tåbers Mund.

חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃

Som en Skytte, der sårer enhver, som kommer, er den, der lejer en Tåbe og en drukken.

רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃

Som en Hund, der vender sig om til sit Spy, er en Tåbe, der gentager Dårskab.

ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃

Ser du en Mand, der tykkes sig viis, for en Tåbe er der mere Håb end for ham.

ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃

Den lade siger: "Et Rovdyr på Vejen, en Løve ude på Torvene!"

אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃

Døren drejer sig på sit Hængsel, den lade på sit Leje.

הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃

Den lade rækker til Fadet, men gider ikke føre Hånden til Munden.

טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃

Den lade tykkes sig større Vismand end syv, der har kloge Svar.

חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃

Den griber en Hund i Øret, som blander sig i uvedkommende Strid.

מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃

Som en vanvittig Mand, der udslynger Gløder, Pile og Død,

כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃

er den, der sviger sin Næste og siger: "Jeg spøger jo kun."

כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃

Er der intet Brænde, går Ilden ud, er der ingen Bagtaler, stilles Trætte.

באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃

Trækul til Gløder og Brænde til Ild og trættekær Mand til at optænde Kiv.

פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃

Bagtalerens Ord er som Lækkerbidskener, de synker dybt i Legemets Kamre.

דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃

Som Sølvovertræk på et Lerkar er ondsindet Hjerte bag glatte Læber.

כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃

Avindsmand hykler med Læben, i sit Indre huser han Svig;

בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃

gør han Røsten venlig, tro ham dog ikke, thi i hans Hjerte er syvfold Gru.

כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃

Den, der dølger sit Had med Svig, hans Ondskab kommer frem i Folkets Forsamling.

תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃

I Graven, man graver, falder man selv, af Stenen, man vælter, rammes man selv.

כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃

Løgnetunge giver mange Hug, hyklersk Mund volder Fald.

לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃