Proverbs 27

Ros dig ikke af Dagen i Morgen, du ved jo ikke, hvad Dag kan bringe.

אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃

Lad en anden rose dig, ikke din Mund, en fremmed, ikke dine egne Læber.

יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃

Sten er tung, og Sand vejer til, men tung fremfor begge er Dårers Galde.

כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃

Vrede er grum, og Harme skummer, men Skinsyge, hvo kan stå for den?

אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃

Hellere åbenlys Revselse end Kærlighed, der skjules.

טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃

Vennehånds Hug er ærligt mente, Avindsmands Kys er mange.

נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃

Den mætte vrager Honning, alt beskt er sødt for den sultne.

נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃

Som Fugl, der må fly fra sin Rede, er Mand, der må fly fra sit Hjem:

כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃

Olie og Røgelse fryder Sindet, men Sjælen sønderslides af Kummer.

שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃

Slip ikke din Ven og din Faders Ven, gå ej til din Broders Hus på din Ulykkes Dag. Bedre er Nabo ved Hånden end Broder i det fjerne.

רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃

Vær viis, min Søn, og glæd mit Hjerte, at jeg kan svare den, der smæder mig.

חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃

Den kloge ser Faren og søger i Skjul, tankeløse går videre og bøder,

ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃

Tag hans Klæder, han borged for en anden, pant ham for fremmedes Skyld!

קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃

Den, som årle højlydt velsigner sin Næste, han får det regnet for Banden.

מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃

Ustandseligt Tagdryp en Regnvejrsdag og trættekær Kvinde ligner hinanden;

דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃

den, som vil skjule hende, skjuler Vind, og hans højre griber i Olie.

צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃

Jern skærpes med Jern, det ene Menneske skærper det andet.

ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃

Røgter man et Figentræ, spiser man dets Frugt; den, der vogter sin Herre, æres.

נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃

Som i Vandspejlet Ansigt møder Ansigt, slår Menneskehjerte Menneske i Møde.

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃

Dødsrige og Afgrund kan ikke mættes, ej heller kan Menneskens Øjne mættes.

שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃

Digel til Sølv og Ovn til Guld, efter sit Ry bedømmes en Mand.

מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃

Om du knuste en Dåre i Morter med Støder midt imellem Gryn, hans Dårskab veg dog ej fra ham.

אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃

Mærk dig, hvorledes dit Småkvæg ser ud, hav Omhu for dine Hjorde;

ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃

thi Velstand varer ej evigt, Rigdom ikke fra Slægt til Slægt;

כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃

er Sommergræsset svundet, Grønt spiret frem, og sankes Bjergenes Urter,

גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃

da har du Lam til at give dig Klæder og Bukke til at købe en Mark,

כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃

Gedemælk til Mad for dig og dit Hus, til Livets Ophold for dine Piger.

ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃