Job 9

9:1

Så tog Job til Orde og svarede:

ויען איוב ויאמר׃

9:2

"Jeg ved forvist, at således er det, hvad Ret har en dødelig over for Gud?

אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

9:3

Vilde Gud gå i Rette med ham, kan han ikke svare på et af tusind!

אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

9:4

Viis af Hjerte og vældig i Kraft hvo trodsede ham og slap vel derfra?

חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

9:5

Han flytter Bjerge så let som intet, vælter dem om i sin Vrede,

המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

9:6

ryster Jorden ud af dens Fuger, så dens Grundstøtter bæver;

המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

9:7

han taler til solen, så skinner den ikke, for Stjernerne sætter han Segl,

האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

9:8

han udspænder Himlen ene, skrider hen over Havets Kamme,

נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

9:9

han skabte Bjørnen, Orion, Syvstjernen og Sydens Kamre,

עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

9:10

han øver ufattelig Vælde og Undere uden Tal!

עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

9:11

Går han forbi mig, ser jeg ham ikke, farer han hen, jeg mærker ham ikke;

הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

9:12

røver han, hvem mon der hindrer ham i det? Hvo siger til ham: "Hvad gør du?"

הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

9:13

Gud lægger ikke Bånd på sin Vrede, Rahabs Hjælpere bøjed sig under ham;

אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

9:14

hvor kan jeg da give ham Svar og rettelig føje min Tale for ham!

אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

9:15

Har jeg end Ret, jeg kan dog ej svare, må bede min Dommer om Nåde!

אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

9:16

Nævned jeg ham, han svared mig ikke, han hørte, tror jeg, ikke min Røst,

אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

9:17

han, som river mig bort i Stormen, giver mig - Sår på Sår uden Grund,

אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

9:18

ikke lader mig drage Ånde, men lader mig mættes med beskeing.

לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

9:19

Gælder det Kæmpekraft, melder han sig! Gælder det Ret, hvo stævner ham da!

אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

9:20

Har jeg end Ret, må min Mund dog fælde mig, er jeg end skyldfri, han gør mig dog vrang!

אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

9:21

Skyldfri er jeg, ser bort fra min Sjæl og agter mit Liv for intet!

תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

9:22

Lige meget; jeg påstår derfor: Skyldfri og skyldig gør han til intet!

אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

9:23

Når Svøben kommer med Død i et Nu, så spotter han skyldfries Hjertekval;

אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

9:24

Jorden gav han i gudløses Hånd, hylder dens Dommeres Øjne til, hvem ellers, om ikke han?

ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

9:25

Raskere end Løberen fløj mine Dage, de svandt og så ikke Lykke,

וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

9:26

gled hen som Både af Si, som en Ørn, der slår ned på Bytte.

חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

9:27

Dersom jeg siger: "Mit Suk vil jeg glemme, glatte mit Ansigt og være glad,"

אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

9:28

må jeg dog grue for al min Smerte, jeg ved, du kender mig ikke fri.

יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

9:29

Jeg skal nu engang være skyldig, hvorfor da slide til ingen Nytte?

אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

9:30

Toed jeg mig i Sne og tvætted i Lud mine Hænder,

אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

9:31

du dypped mig dog i Pølen, så Klæderne væmmedes ved mig.

אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

9:32

Thi du er ikke en Mand som jeg, så jeg kunde svare, så vi kunde gå for Retten sammen;

כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

9:33

vi savner en Voldgiftsmand til at lægge sin Hånd på os begge!

לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

9:34

Fried han mig for sin Stok, og skræmmed hans Rædsler mig ikke,

יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

9:35

da talte jeg uden at frygte ham, thi min Dom om mig selv er en anden!

אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃