Job 29

约伯又接著说：

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

惟愿我的景况如从前的月份，如　神保守我的日子。

מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

那时他的灯照在我头上；我借他的光行过黑暗。

בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

我愿如壮年的时候：那时我在帐棚中，　神待我有密友之情；

כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

全能者仍与我同在；我的儿女都环绕我。

בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

奶多可洗我的脚；磐石为我出油成河。

ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

我出到城门，在街上设立座位；

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

少年人见我而回避，老年人也起身站立；

ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

王子都停止说话，用手摀口；

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

首领静默无声，舌头贴住上膛。

קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

耳朵听我的，就称我有福；眼睛看我的，便称讚我；

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

因我拯救哀求的困苦人和无人帮助的孤儿。

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

将要灭亡的为我祝福；我也使寡妇心中欢乐。

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

我以公义为衣服，以公平为外袍和冠冕。

צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

我为瞎子的眼，瘸子的脚。

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

我为穷乏人的父；素不认识的人，我查明他的案件。

אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

我打破不义之人的牙床，从他牙齿中夺了所抢的。

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

我便说：我必死在家中（原文是窝中），必增添我的日子，多如尘沙。

ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

我的根长到水边；露水终夜霑在我的枝上。

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

我的荣耀在身上增新；我的弓在手中日强。

כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

人听见我而仰望，静默等候我的指教。

לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

我说话之后，他们就不再说；我的言语像雨露滴在他们身上。

אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

他们仰望我如仰望雨，又张开口如切慕春雨。

ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

他们不敢自信，我就向他们含笑；他们不使我脸上的光改变。

אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

我为他们选择道路，又坐首位；我如君王在军队中居住，又如吊丧的安慰伤心的人。

אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃