Proverbs 7

 Min son, tag vara på mina ord,  och göm mina bud inom dig.

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

 Håll mina bud, så får du leva,  och bevara min undervisning såsom din ögonsten.

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

 Bind dem vid dina fingrar,  skriv dem på ditt hjärtas tavla.2 Mos. 13,16. 5 Mos. 6,8. 11,18. Ords. 3,3. 6,21.

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

 Säg till visheten: »Du är min syster»,  och kalla förståndet din förtrogna,

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

 så att de bevara dig för främmande kvinnor,  för din nästas hustru, som talar hala ord.Ords. 2,16. 5,3. 6,24.

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

 Ty ut genom fönstret i mitt hus,  fram genom gallret där blickade jag;

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

 då såg jag bland de fåkunniga,  jag blev varse bland de unga en yngling utan förstånd.

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

 Han gick fram på gatan invid hörnet där hon bodde,  på vägen till hennes hus skred han fram,

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

 skymningen, på aftonen av dagen,  nattens dunkel, när mörker råddeJoh. 3,20.

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

 Se, då kom där en kvinna honom till mötes;  hennes dräkt var en skökas, och hennes hjärta illfundigt.

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

 Yster och lättsinnig var hon,  hennes fötter hade ingen ro i hennes hus.Ords. 9,13.

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

 Än var hon på gatan, än var hon på torgen  vid vart gathörn stod hon på lur.

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

 Hon tog nu honom fatt och kysste honom  och sade till honom med fräckhet i sin uppsyn:

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

 »Tackoffer har jag haft att frambära;  i dag har jag fått infria mina löften.3 Mos. 3,1 f.

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

 Därför gick jag ut till att möta dig  jag ville söka upp dig, och nu ha jag funnit dig.

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

 Jag har bäddat min säng med sköna täcken,  med brokigt linne från Egypten.

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

 Jag har bestänkt min bädd med myrra,  med aloe och med kanel.

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

 Kom, låt oss förnöja oss med kärlek intill morgonen,  och förlusta oss med varandra i älskog.

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

 Ty min man är nu icke hemma  han har rest en lång väg bort.

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

 Sin penningpung tog han med sig;  först vid fullmånstiden kommer han hem.»

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

 Så förleder hon honom med allahanda fagert tal;  genom sina läppars halhet förför hon honom.

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

 Han följer efter henne med hast,  lik oxen som går för att slaktas,  och lik fången som föres bort till straffet för sin dårskap;

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

 ja, han följer, till dess pilen genomborrar hans lever,  lik fågeln som skyndar till snaran,  utan att förstå att det gäller dess liv.Ords. 5,4 f.

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

 Så hören mig nu, I barn,  och given akt på min muns tal.

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

 Låt icke ditt hjärta vika av till hennes vägar,  och förvilla dig ej in på hennes stigar.

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

 Ty många som ligga slagna äro fällda av henne,  och stor är hopen av dem hon har dräpt.

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

 Genom hennes hus gå dödsrikets vägar,  de som föra nedåt till dödens kamrar.Ords. 2,18. 5,5. 9,18.

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃