Luke 19

Och han kom in i Jeriko och gick fram genom staden.

ויבוא ויעבר ביריחו׃

Där fanns en man, vid namn Sackeus, som var förman för publikanerna och en rik man.

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

Denne ville gärna veta vem som var Jesus och ville se honom, men han kunde det icke för folkets skull, ty han var liten till växten.

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

Då skyndade han i förväg och steg upp i ett mullbärsfikonträd för att få se honom, ty han skulle komma den vägen fram.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

När Jesus nu kom till det stället, såg han upp och sade till honom: »Sackeus, skynda dig ned, ty i dag måste jag gästa i ditt hus.»

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

Och han skyndade sig ned och tog emot honom med glädje.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

Men alla som sågo det knorrade och sade: »Han har gått in för att gästa hos en syndare.»

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

Men Sackeus trädde fram och sade till Herren: »Herre, hälften av mina ägodelar giver jag nu åt de fattiga; och om jag har utkrävt för mycket av någon, så giver jag fyradubbelt igen.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

Och Jesus sade om honom: »I dag har frälsning vederfarits detta hus, eftersom också han är en Abrahams son.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

Ty Människosonen har kommit för att uppsöka och frälsa det som var förlorat.»

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Medan de hörde härpå, framställde han ytterligare en liknelse, eftersom han var nära Jerusalem och de nu menade att Guds rike strax skulle uppenbaras.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Han sade alltså: »En man av förnämlig släkt tänkte fara bort till ett avlägset land för att utverka åt sig konungslig värdighet; sedan skulle han komma tillbaka.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

Och han kallade till sig tio sin tjänare och gav dem tio pund och sade till dem: 'Förvalten dessa, till dess jag kommer tillbaka.'

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Men hans landsmän hatade honom och sände, efter hans avfärd, åstad en beskickning och läto säga: 'Vi vilja icke att denne skall bliva konung över oss.»

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

När han sedan kom tillbaka, efter att hava utverkat åt sig den konungsliga värdigheten, lät han kalla till sig de tjänare åt vilka han hade givit penningarna, ty han ville veta vad var och en genom sin förvaltning hade förvärvat.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Då kom den förste fram och sade: 'Herre, ditt pund har givit i vinst tio pund.'

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Han svarade honom: 'Rätt så, du gode tjänare! Eftersom du har varit trogen i en mycket ringa sak, skall du få makt och myndighet över tio städer.'

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Därefter kom den andre i ordningen och sade: 'Herre, ditt pund har avkastat fem pund.'

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Då sade han jämväl till denne: 'Så vare ock du satt över fem städer.'

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Och den siste kom fram och sade: 'Herre, se här är ditt pund; jag har haft det förvarat i en duk.

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

Ty jag fruktade för dig, eftersom du är en sträng man; du vill taga upp vad du icke har lagt ned, och skörda vad du icke har sått.'

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

Han sade till honom: 'Efter dina egna ord vill jag döma dig, du onde tjänare. Du visste alltså att jag är en sträng man, som vill taga upp vad jag icke har lagt ned, och skörda vad jag icke har sått?

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

Varför satte du då icke in mina penningar i en bank? Då hade jag, när jag kom hem, fått uppbära dem med ränta.'

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

Och han sade till dem som stodo vid hans sida: 'Tagen ifrån honom hans pund, och given det åt den som har de tio punden.'

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

De sade till honom: 'Herre, han har ju redan tio pund.'

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Han svarade: 'Jag säger eder: Var och en som har, åt honom skall varda givet; men den som icke har, från honom skall tagas också det han har.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Men dessa mina ovänner, som icke ville hava mig till konung över sig, fören dem hit huggen ned dem här inför mig.»

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

Sedan Jesus hade sagt detta, gick han framför de andra upp mot Jerusalem.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

När han då nalkades Betfage och Betania, vid det berg som kallas Oljeberget, sände han åstad två av lärjungarna

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

och sade: »Gån in i byn som ligger här mitt framför. Och när I kommen ditin, skolen I finna en åsnefåle stå där bunden, som ingen människa någonsin har suttit på, lösen den och fören den hit.

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

Och om någon frågar eder varför I lösen den skolen I svara så: 'Herren behöver den.'»

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

Och de som hade blivit utsända gingo åstad och funno det så som han hade sagt dem.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

Och när de löste fålen, frågade ägaren dem: »Varför lösen I fålen?»

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

De svarade: »Herren behöver den.»

ויאמרו האדון צריך לו׃

Och de förde fålen till Jesus och lade sina mantlar på den och läto Jesus sätta sig därovanpå.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

Och där han färdades fram bredde de ut sina mantlar under honom på vägen.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

Och då han var nära foten av Oljeberget, begynte hela lärjungaskaran i sin glädje att med hög röst lova Gud för alla de kraftgärningar som de hade sett;

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

och de sade: »Välsignad vare han som kommer, konungen, i Herrens namn. Frid vare i himmelen och ära i höjden!»

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

Och några fariséer som voro med i folkhopen sade till honom: »Mästare, förbjud dina lärjungar att ropa så.»

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

Men han svarade och sade: »Jag säger eder: Om dessa tiga, skola stenarna ropa.»

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

Då han nu kom närmare och fick se staden, begynte han gråta över den

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

och sade: »O att du i dag hade insett, också du, vad din frid tillhör! Men nu är det fördolt för dina ögon.

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Ty den tid skall komma över dig, då dina fiender skola omgiva dig med belägringsvall och innesluta dig och tränga dig på alla sidor.

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

Och de skola slå ned dig till jorden, tillika med dina barn, som äro i dig, och skola icke lämna kvar i dig sten på sten, därför att du icke aktade på den tid då du var sökt.»

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

Och han gick in i helgedomen och begynte driva ut dem som sålde därinne;

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

och han sade till dem: »Det är skrivet: 'Och mitt hus skall vara ett bönehus.' Men I haven gjort det till en rövarkula.»

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

Och han undervisade var dag i helgedomen. Och översteprästerna och de skriftlärde och folkets förnämste män sökte efter tillfälle att förgöra honom;

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

men de kunde icke finna någon utväg därtill, ty allt folket höll sig till honom och hörde honom.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃