Job 19

Y RESPONDIÓ Job, y dijo:

ויען איוב ויאמר׃

¿Hasta cuándo angustiaréis mi alma, Y me moleréis con palabras?

עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

Ya me habéis vituperado diez veces: ¿No os avergonzáis de descomediros delante de mí?

זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

Sea así que realmente haya yo errado, Conmigo se quedará mi yerro.

ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

Mas si vosotros os engrandeciereis contra mí, Y adujereis contra mí mi oprobio,

אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

Sabed ahora que Dios me ha trastornado, Y traído en derredor su red sobre mí.

דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

He aquí yo clamaré agravio, y no seré oído: Daré voces, y no habrá juicio.

הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

Cercó de vallado mi camino, y no pasaré; Y sobre mis veredas puso tinieblas.

ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

Hame despojado de mi gloria, Y quitado la corona de mi cabeza.

כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

Arruinóme por todos lados, y perezco; Y ha hecho pasar mi esperanza como árbol arrancado.

יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

É hizo inflamar contra mí su furor, Y contóme para sí entre sus enemigos.

ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

Vinieron sus ejércitos á una, y trillaron sobre mí su camino, Y asentaron campo en derredor de mi tienda.

יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

Hizo alejar de mí mis hermanos, Y positivamente se extrañaron de mí mis conocidos.

אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

Mis parientes se detuvieron, Y mis conocidos se olvidaron de mí.

חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

Los moradores de mi casa y mis criadas me tuvieron por extraño; Forastero fuí yo en sus ojos.

גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

Llamé á mi siervo, y no respondió; De mi propia boca le suplicaba.

לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

Mi aliento vino á ser extraño á mi mujer, Aunque por los hijos de mis entrañas le rogaba.

רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

Aun los muchachos me menospreciaron: En levantándome, hablaban contra mí.

גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

Todos mis confidentes me aborrecieron; Y los que yo amaba, se tornaron contra mí.

תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

Mi cuero y mi carne se pegaron á mis huesos; Y he escapado con la piel de mis dientes.

בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

Oh vosotros mis amigos, tened compasión de mí, tened compasión de mí; Porque la mano de Dios me ha tocado.

חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

¿Por qué me perseguís como Dios, Y no os hartáis de mis carnes?

למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

¡Quién diese ahora que mis palabras fuesen escritas! ¡Quién diese que se escribieran en un libro!

מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

¡Que con cincel de hierro y con plomo Fuesen en piedra esculpidas para siempre!

בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

Yo sé que mi Redentor vive, Y al fin se levantará sobre el polvo:

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

Y después de deshecha esta mi piel, Aun he de ver en mi carne á Dios;

ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

Al cual yo tengo de ver por mí, Y mis ojos lo verán, y no otro, Aunque mis riñones se consuman dentro de mí.

אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

Mas debierais decir: ¿Por qué lo perseguimos? Ya que la raíz del negocio en mí se halla.

כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

Temed vosotros delante de la espada; Porque sobreviene el furor de la espada á causa de las injusticias, Para que sepáis que hay un juicio.

גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃