Job 30

E ora servo di zimbello a dei più giovani di me, i cui padri non mi sarei degnato di mettere fra i cani del mio gregge!

ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃

E a che m’avrebbe servito la forza delle lor mani? Gente incapace a raggiungere l’età matura,

גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃

smunta dalla miseria e dalla fame, ridotta a brucare il deserto, la terra da tempo nuda e desolata,

בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃

strappando erba salsa presso ai cespugli, ed avendo per pane radici di ginestra.

הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃

Sono scacciati di mezzo agli uomini, grida lor dietro la gente come dietro al ladro,

מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃

abitano in burroni orrendi, nelle caverne della terra e fra le rocce;

בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃

ragliano fra i cespugli, si sdraiano alla rinfusa sotto i rovi;

בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃

gente da nulla, razza senza nome, cacciata via dal paese a bastonate.

בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃

E ora io sono il tema delle loro canzoni, il soggetto dei loro discorsi.

ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃

Mi aborrono, mi fuggono, non si trattengono dallo sputarmi in faccia.

תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃

Non han più ritegno, m’umiliano, rompono ogni freno in mia presenza.

כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃

Questa genia si leva alla mia destra, m’incalzano, e si appianano le vie contro di me per distruggermi.

על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃

Hanno sovvertito il mio cammino, lavorano alla mia ruina, essi che nessuno vorrebbe soccorrere!

נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃

S’avanzano come per un’ampia breccia, si precipitano innanzi in mezzo alle ruine.

כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃

Terrori mi si rovesciano addosso; l’onor mio è portato via come dal vento, è passata come una nube la mia felicità.

ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃

E ora l’anima mia si strugge in me, m’hanno còlto i giorni dell’afflizione.

ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃

La notte mi trafigge, mi stacca l’ossa, e i dolori che mi rodono non hanno posa.

לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃

Per la gran violenza del mio male la mia veste si sforma, mi si serra addosso come la tunica.

ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃

Iddio m’ha gettato nel fango, e rassomiglio alla polvere e alla cenere.

הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃

Io grido a te, e tu non mi rispondi; ti sto dinanzi, e tu mi stai a considerare!

אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃

Ti sei mutato in nemico crudele verso di me; mi perseguiti con la potenza della tua mano.

תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃

Mi levi per aria, mi fai portar via dal vento, e mi annienti nella tempesta.

תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃

Giacché, lo so, tu mi meni alla morte, alla casa di convegno di tutti i viventi.

כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃

Ma chi sta per perire non protende la mano? e nell’angoscia sua non grida al soccorso?

אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃

Non piangevo io forse per chi era nell’avversità? l’anima mia non era ella angustiata per il povero?

אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃

Speravo il bene, ed è venuto il male; aspettavo la luce, ed è venuta l’oscurità!

כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃

Le mie viscere bollono e non hanno requie, son venuti per me giorni d’afflizione.

מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃

Me ne vo tutto annerito, ma non dal sole; mi levo in mezzo alla raunanza, e grido aiuto;

קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃

son diventato fratello degli sciacalli, compagno degli struzzi.

אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃

La mia pelle è nera, e cade a pezzi; le mie ossa son calcinate dall’arsura.

עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃

La mia cetra non dà più che accenti di lutto, e la mia zampogna voce di pianto.

ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃