Luke 19

ויבוא ויעבר ביריחו׃

Y HABIENDO entrado Jesús, iba pasando por Jericó;

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

Y he aquí un varón llamado Zaqueo, el cual era el principal de los publicanos, y era rico;

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

Y procuraba ver á Jesús quién fuese; mas no podía á causa de la multitud, porque era pequeño de estatura.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

Y corriendo delante, subióse á un árbol sicómoro para verle; porque había de pasar por allí.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

Y como vino á aquel lugar Jesús, mirando, le vió, y díjole: Zaqueo, date priesa, desciende, porque hoy es necesario que pose en tu casa.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

Entonces él descendió apriesa, y le recibió gozoso.

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

Y viendo esto, todos murmuraban, diciendo que había entrado á posar con un hombre pecador.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

Entonces Zaqueo, puesto en pie, dijo al Señor: He aquí, Señor, la mitad de mis bienes doy á los pobres; y si en algo he defraudado á alguno, lo vuelvo con el cuatro tanto.

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

Y Jesús le dijo: Hoy ha venido la salvación á esta casa; por cuanto él también es hijo de Abraham.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Porque el Hijo del hombre vino á buscar y á salvar lo que se había perdido.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Y oyendo ellos estas cosas, prosiguió Jesús y dijo una parábola, por cuanto estaba cerca de Jerusalem, y porque pensaban que luego había de ser manifestado el reino de Dios.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

Dijo pues: Un hombre noble partió á una provincia lejos, para tomar para sí un reino, y volver.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Mas llamados diez siervos suyos, les dió diez minas, y díjoles: Negociad entre tanto que vengo.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Empero sus ciudadanos le aborrecían, y enviaron tras de él una embajada, diciendo: No queremos que éste reine sobre nosotros.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Y aconteció, que vuelto él, habiendo tomado el reino, mandó llamar á sí á aquellos siervos á los cuales había dado el dinero, para saber lo que había negociado cada uno.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Y vino el primero, diciendo: Señor, tu mina ha ganado diez minas.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Y él le dice: Está bien, buen siervo; pues que en lo poco has sido fiel, tendrás potestad sobre diez ciudades.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Y vino otro, diciendo: Señor, tu mina ha hecho cinco minas.

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Y también á éste dijo: Tú también sé sobre cinco ciudades.

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

Y vino otro, diciendo: Señor, he aquí tu mina, la cual he tenido guardada en un pañizuelo:

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

Porque tuve miedo de ti, que eres hombre recio; tomas lo que no pusiste, y siegas lo que no sembraste.

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

Entonces él le dijo: Mal siervo, de tu boca te juzgo. Sabías que yo era hombre recio, que tomo lo que no puse, y que siego lo que no sembré;

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

¿Por qué, no diste mi dinero al banco, y yo viniendo lo demandara con el logro?

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

Y dijo á los que estaban presentes: Quitadle la mina, y dadla al que tiene las diez minas.

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Y ellos le dijeron: Señor, tiene diez minas.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Pues yo os digo que á cualquiera que tuviere, le será dado; mas al que no tuviere, aun lo que tiene le será quitado.

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

Y también á aquellos mis enemigos que no querían que yo reinase sobre ellos, traedlos acá, y degolladlos delante de mí.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

Y dicho esto, iba delante subiendo á Jerusalem.

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

Y aconteció, que llegando cerca de Bethfagé, y de Bethania, al monte que se llama de las Olivas, envió dos de sus discípulos,

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

Diciendo: Id á la aldea de enfrente; en la cual como entrareis, hallaréis un pollino atado, en el que ningún hombre se ha sentado jamás; desatadlo, y traedlo.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

Y si alguien os preguntare, ¿por qué lo desatáis? le responderéis así: Porque el Señor lo ha menester.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

Y fueron los que habían sido enviados, y hallaron como les dijo.

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

Y desatando ellos el pollino, sus dueños les dijeron: ¿Por qué desatáis el pollino?

ויאמרו האדון צריך לו׃

Y ellos dijeron: Porque el Señor lo ha menester.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

Y trajéronlo á Jesús; y habiendo echado sus vestidos sobre el pollino, pusieron á Jesús encima.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

Y yendo él tendían sus capas por el camino.

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

Y como llegasen ya cerca de la bajada del monte de las Olivas, toda la multitud de los discípulos, gozándose, comenzaron á alabar á Dios á gran voz por todas las maravillas que habían visto,

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

Diciendo: ¡Bendito el rey que viene en el nombre del Señor: paz en el cielo, y gloria en lo altísimo!

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

Entonces algunos de los Fariseos de la compañía, le dijeron: Maestro, reprende á tus discípulos.

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

Y él respondiendo, les dijo: Os digo que si éstos callaren, las piedras clamarán.

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

Y como llegó cerca viendo la ciudad, lloró sobre ella,

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

Diciendo: ¡Oh si también tú conocieses, á lo menos en este tu día, lo que toca á tu paz! mas ahora está encubierto de tus ojos.

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

Porque vendrán días sobre ti, que tus enemigos te cercarán con baluarte, y te pondrán cerco, y de todas partes te pondrán en estrecho,

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

Y te derribarán á tierra, y á tus hijos dentro de ti; y no dejarán sobre ti piedra sobre piedra; por cuanto no conociste el tiempo de tu visitación.

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

Y entrando en el templo, comenzó á echar fuera á todos los que vendían y compraban en él.

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

Diciéndoles: Escrito está: Mi casa, casa de oración es; mas vosotros la habéis hecho cueva de ladrones.

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

Y enseñaba cada día en el templo; mas los príncipes de los sacerdotes, y los escribas, y los principales del pueblo procuraban matarle.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃

Y no hallaban qué hacerle, porque todo el pueblo estaba suspenso oyéndole.