Luke 18

וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃

Y PROPÚSOLES también una parábola sobre que es necesario orar siempre, y no desmayar,

ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃

Diciendo: Había un juez en una ciudad, el cual ni temía á Dios, ni respetaba á hombre.

ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

Había también en aquella ciudad una viuda, la cual venía á él diciendo: Hazme justicia de mi adversario.

וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

Pero él no quiso por algún tiempo; mas después de esto dijo dentro de sí: Aunque ni temo á Dios, ni tengo respeto á hombre,

אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

Todavía, porque esta viuda me es molesta, le haré justicia, porque al fin no venga y me muela.

ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃

Y dijo el Señor: Oíd lo que dice el juez injusto.

והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

¿Y Dios no hará justicia á sus escogidos, que claman á él día y noche, aunque sea longánime acerca de ellos?

אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

Os digo que los defenderá presto. Empero cuando el Hijo del hombre viniere, ¿hallará fe en la tierra?

ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

Y dijo también á unos que confiaban de sí como justos, y menospreciaban á los otros, esta parábola:

שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃

Dos hombres subieron al templo á orar: el uno Fariseo, el otro publicano.

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

El Fariseo, en pie, oraba consigo de esta manera: Dios, te doy gracias, que no soy como los otros hombres, ladrones, injustos, adúlteros, ni aun como este publicano;

אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃

Ayuno dos veces á la semana, doy diezmos de todo lo que poseo.

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

Mas el publicano estando lejos no quería ni aun alzar los ojos al cielo, sino que hería su pecho, diciendo: Dios, sé propició á mí pecador.

אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

Os digo que éste descendió á su casa justificado antes que el otro; porque cualquiera que se ensalza, será humillado; y el que se humilla, será ensalzado.

ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃

Y traían á él los niños para que los tocase; lo cual viendo los discípulos les reñían.

ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

Mas Jesús llamándolos, dijo: Dejad los niños venir á mí, y no los impidáis; porque de tales es el reino de Dios.

אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

De cierto os digo, que cualquiera que no recibiere el reino de Dios como un niño, no entrará en él.

וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃

Y preguntóle un príncipe, diciendo: Maestro bueno, ¿qué haré para poseer la vida eterna?

ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

Y Jesús le dijo: ¿Por qué me llamas bueno? ninguno hay bueno sino sólo Dios.

את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

Los mandamientos sabes: No matarás: No adulterarás: No hurtarás: No dirás falso testimonio: Honra á tu padre y á tu madre.

ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃

Y él dijo: Todas estas cosas he guardado desde mi juventud.

וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃

Y Jesús, oído esto, le dijo: Aun te falta una cosa: vende todo lo que tienes, y da á los pobres, y tendrás tesoro en el cielo; y ven, sígueme.

ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃

Entonces él, oídas estas cosas, se puso muy triste, porque era muy rico.

וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

Y viendo Jesús que se había entristecido mucho, dijo: ¡Cuán dificultosamente entrarán en el reino de Dios los que tienen riquezas!

כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

Porque más fácil cosa es entrar un camello por el ojo de una aguja, que un rico entrar en el reino de Dios.

ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃

Y los que lo oían, dijeron: ¿Y quién podrá ser salvo?

ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

Y él les dijo: Lo que es imposible para con los hombres, posible es para Dios.

ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

Entonces Pedro dijo: He aquí, nosotros hemos dejado las posesiones nuestras, y te hemos seguido.

ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃

Y él les dijo: De cierto os digo, que nadie hay que haya dejado casa, padres, ó hermanos, ó mujer, ó hijos, por el reino de Dios,

ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

Que no haya de recibir mucho más en este tiempo, y en el siglo venidero la vida eterna.

ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

Y Jesús, tomando á los doce, les dijo: He aquí subimos á Jerusalem, y serán cumplidas todas las cosas que fueron escritas por los profetas, del Hijo del hombre.

כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

Porque será entregado á las gentes, y será escarnecido, é injuriado, y escupido.

ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

Y después que le hubieren azotado, le matarán: mas al tercer día resucitará.

והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

Pero ellos nada de estas cosas entendían, y esta palabra les era encubierta, y no entendían lo que se decía.

ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃

Y aconteció que acercándose él á Jericó, un ciego estaba sentado junto al camino mendigando;

וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃

El cual como oyó la gente que pasaba, preguntó qué era aquello.

ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃

Y dijéronle que pasaba Jesús Nazareno.

ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃

Entonces dió voces, diciendo: Jesús, Hijo de David, ten misericordia de mí.

וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃

Y los que iban delante, le reñían que callase; mas él clamaba mucho más: Hijo de David, ten misericordia de mí.

ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃

Jesús entonces parándose, mandó traerle á sí: y como él llegó, le preguntó,

מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃

Diciendo: ¿Qué quieres que te haga? Y él dijo: Señor, que vea.

ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃

Y Jesús le dijo: Ve, tu fe te ha hecho salvo.

ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃

Y luego vió, y le seguía, glorificando á Dios: y todo el pueblo como lo vió, dió á Dios alabanza.