Mark 10

ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

Og han stod op derfra, og kom til Judeas landemerker og landet på hin side Jordan, og folket kom igjen sammen til ham, og han lærte dem atter, som han pleide.

ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

Og fariseerne kom til ham og spurte for å friste ham: Har en mann lov til å skille sig fra sin hustru?

ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

Han svarte og sa til dem: Hvad har Moses foreskrevet eder?

ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

De sa: Moses har gitt lov til å skrive et skilsmissebrev og skille sig fra henne.

ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

Men Jesus sa til dem: For eders hårde hjertes skyld har han skrevet eder dette bud.

אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

Men fra skapningens begynnelse skapte Gud dem til mann og kvinne.

על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

Derfor skal mannen forlate sin far og mor og holde sig til sin hustru,

והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

og de to skal være ett kjød. Så er de da ikke lenger to, men ett kjød.

לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

Derfor, det som Gud har sammenføiet, det skal et menneske ikke adskille.

ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

Og da de var kommet inn i huset, spurte disiplene ham atter om dette.

ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

Og han sa til dem: Den som skiller sig fra sin hustru og gifter sig med en annen, han gjør sig skyldig i hor mot henne,

ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

og dersom hustruen skiller sig fra sin mann og gifter sig med en annen, driver hun hor.

ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

Og de bar små barn til ham, forat han skulde røre ved dem; men disiplene truet dem som bar dem.

וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

Men da Jesus så det, blev han vred og sa til dem: La de små barn komme til mig, hindre dem ikke! for Guds rike hører sådanne til.

אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

Sannelig sier jeg eder: Den som ikke tar imot Guds rike som et lite barn, han skal ingenlunde komme inn i det.

ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

Og han tok dem i favn og la sine hender på dem og velsignet dem.

ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃

Og da han gikk ut på veien, kom en løpende og falt på kne for ham og spurte ham: Gode mester! hvad skal jeg gjøre for å arve evig liv?

ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

Men Jesus sa til ham: Hvorfor kaller du mig god? Ingen er god uten én, det er Gud.

הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

Budene kjenner du: Du skal ikke drive hor, du skal ikke slå ihjel, du skal ikke stjele, du skal ikke si falskt vidnesbyrd, du skal ikke frata nogen hvad hans er, hedre din far og din mor.

ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

Men han sa til ham: Mester! alt dette har jeg holdt fra min ungdom av.

ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

Da så Jesus på ham og fikk ham kjær og sa til ham: Ett fattes dig; gå bort, selg alt det du har, og gi det til de fattige, så skal du få en skatt i himmelen; kom så og følg mig!

ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

Men han blev ille til mote over den tale og gikk bedrøvet bort; for han var meget rik.

ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

Og Jesus så sig om og sa til sine disipler: Hvor vanskelig det vil være for de rike å komme inn i Guds rike!

ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

Disiplene blev forferdet over hans ord. Da tok Jesus atter til orde og sa til dem: Barn! hvor vanskelig det er for dem som setter sin lit til sin rikdom, å komme inn i Guds rike!

נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

Det er lettere for en kamel å gå gjennem et nåleøie enn for en rik å gå inn i Guds rike.

ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

Da blev de ytterlig forferdet og sa til hverandre: Hvem kan da bli frelst?

ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

Jesus så på dem og sa: For mennesker er det umulig, men ikke for Gud; for alt er mulig for Gud.

ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

Peter tok til orde og sa til ham: Se, vi har forlatt alt og fulgt dig.

ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

Jesus svarte og sa: Sannelig sier jeg eder: Det er ingen som har forlatt hus eller brødre eller søstre eller mor eller far eller barn eller akrer for min skyld og for evangeliets skyld,

אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃

uten at han skal få hundrefold igjen, nu her i tiden hus og brødre og søstre og mødre og barn og akrer under forfølgelser, og i den kommende verden evig liv.

ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

Men mange som er de første, skal bli de siste, og de siste de første.

ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

Men de var på veien op til Jerusalem, og Jesus gikk foran dem, og de var forferdet, og de som fulgte med, fryktet. Og han tok atter de tolv til sig og begynte å si dem hvorledes det skulde gå ham:

הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

Se, vi går op til Jerusalem, og Menneskesønnen skal overgis til yppersteprestene og de skriftlærde, og de skal dømme ham til døden og overgi ham til hedningene,

ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

og de skal spotte ham og spytte på ham og hudstryke ham og slå ham ihjel, og tre dager efter skal han opstå.

ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

Da gikk Jakob og Johannes, Sebedeus' sønner, til ham og sa: Mester, vi vil gjerne at du skal gjøre for oss det vi ber dig om.

ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

Han sa til dem: Hvad vil I da at jeg skal gjøre for eder?

ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

De sa til ham: Gi oss at den ene av oss må sitte ved din høire og den andre ved din venstre side i din herlighet!

ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

Men Jesus sa til dem: I vet ikke hvad det er I ber om. Kan I drikke den kalk jeg drikker, eller døpes med den dåp jeg døpes med?

ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

De sa til ham: Det kan vi. Men Jesus sa til dem: Den kalk jeg drikker, skal I drikke, og den dåp jeg døpes med, skal I døpes med;

אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

men å sitte ved min høire eller ved min venstre side, det tilkommer det ikke mig å gi nogen, men det gis dem som det er beredt.

ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

Og da de ti hørte dette, begynte de å harmes på Jakob og Johannes.

ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

Da kalte Jesus dem til sig og sa: I vet at de som gjelder for å være fyrster, hersker over sine folk, og deres stormenn bruker makt over dem.

ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

Men så er det ikke blandt eder; den som vil bli stor blandt eder, han skal være eders tjener,

והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

og den som vil bli den første blandt eder, han skal være alles træl;

כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

for Menneskesønnen er heller ikke kommet for å la sig tjene, men for selv å tjene og gi sitt liv til en løsepenge for mange.

ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

Og de kom til Jeriko; og da han gikk ut fra Jeriko med sine disipler og meget folk, satt Timeus' sønn, Bartimeus, en blind tigger, ved veien,

וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

og da han hørte at det var Jesus fra Nasaret, begynte han å rope: Jesus, du Davids sønn! miskunn dig over mig!

ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

Og mange truet ham at han skulde tie; men han ropte enda meget mere: Du Davids sønn! miskunn dig over mig!

ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

Og Jesus stod stille og sa: Kall ham hit! Og de kalte på den blinde og sa til ham: Vær frimodig, stå op! han kaller på dig.

וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

Og han kastet sin kappe av sig og sprang op og kom til Jesus.

ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

Og Jesus tok til orde og sa til ham: Hvad vil du jeg skal gjøre for dig? Den blinde sa til ham: Rabbuni! at jeg må få mitt syn igjen!

ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

Da sa Jesus til ham: Gå bort! din tro har frelst dig. Og straks fikk han sitt syn igjen og fulgte ham på veien.