Job 19

ויען איוב ויאמר׃

Da tok Job til orde og sa:

עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃

Hvor lenge vil I bedrøve min sjel og knuse mig med ord?

זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

Det er nu tiende gang I håner mig og ikke skammer eder ved å krenke mig.

ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃

Har jeg virkelig faret vill, da blir min villfarelse min egen sak.

אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃

Vil I virkelig ophøie eder over mig og vise mig at min vanære har rammet mig med rette?

דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃

Så vit da at Gud har gjort mig urett og satt sitt garn omkring mig!

הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃

Se, jeg roper: Vold! - men jeg får intet svar; jeg skriker om hjelp, men det er ingen rett å få.

ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃

Min vei har han stengt, så jeg ikke kommer frem, og over mine stier legger han mørke.

כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃

Min ære har han avklædd mig og tatt bort kronen fra mitt hode.

יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃

Han bryter mig ned på alle kanter, så jeg går til grunne, og han rykker op mitt håp som et tre.

ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

Han lar sin vrede brenne mot mig og akter mig som sin fiende.

יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃

Hans hærflokker kommer alle sammen og rydder sig vei mot mig, og de leirer sig rundt om mitt telt.

אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃

Mine brødre har han drevet langt bort fra mig, og mine kjenninger er blitt aldeles fremmede for mig.

חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃

Mine nærmeste holder sig borte, og mine kjente har glemt mig.

גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃

Mine husfolk og mine tjenestepiker akter mig for en fremmed; jeg er en utlending i deres øine.

לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃

Kaller jeg på min tjener, så svarer han ikke; med egen munn må jeg bønnfalle ham.

רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

Min ånde er motbydelig for min hustru, og min vonde lukt for min mors sønner.

גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃

Endog barn forakter mig; vil jeg reise mig, så taler de mot mig.

תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃

Alle mine nærmeste venner avskyr mig, og de jeg elsket, har vendt sig mot mig.

בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

Mine ben trenger ut gjennem min hud og mitt kjøtt, og bare tannhinnen er ennu urørt på mig.

חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃

Forbarm eder, forbarm eder over mig, I mine venner! For Guds hånd har rørt ved mig.

למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃

Hvorfor forfølger I mig likesom Gud og blir ikke mette av mitt kjøtt?

מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃

Men gid mine ord måtte bli opskrevet! Gid de måtte bli optegnet i en bok,

בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃

ja, med jerngriffel og bly for evig bli hugget inn i sten!

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

Men jeg - jeg vet min gjenløser lever, og som den siste skal han stå frem på støvet.

ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

Og efterat denne min hud er blitt ødelagt, skal jeg ut fra mitt kjød skue Gud,

אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

han som jeg skal skue, mig til gode, han som mine øine skal se og ikke nogen fremmed - mine nyrer tæres bort i mitt liv.

כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃

Når I sier: Hvor vi skal forfølge ham! - I har jo funnet skylden hos mig -

גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃

så frykt for sverdet! For vrede er en synd som er hjemfalt til sverd. Dette sier jeg forat I skal tenke på at det kommer en dom.