Job 13

הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃

Se, alt sammen har mitt øie sett, mitt øre hørt og merket sig.

כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃

Det I vet, vet også jeg; jeg står ikke tilbake for eder.

אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃

Men jeg vil tale til den Allmektige, og jeg har lyst til å rettferdiggjøre mig for Gud.

ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃

Men I spinner løgn sammen, I er alle dårlige læger.

מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

Gid I vilde tie stille! Det skulde bli regnet eder til visdom.

שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

Hør nu på min tilrettevisning og merk på refselsene fra mine leber!

הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

Vil I tale urett til forsvar for Gud, og vil I til hans forsvar tale svik?

הפניו תשאון אם לאל תריבון׃

Vil I ta hans parti, eller vil I være sakførere for Gud?

הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

Vil det gå eder godt når han ransaker eder, eller vil I narre ham, som en narrer et menneske?

הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃

Han vil tukte eder, om I i lønndom tar parti for ham.

הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

Vil ikke hans høihet forferde eder, og redselen for ham falle over eder?

זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

Eders tankesprog er askesprog; eders skanser blir til skanser av ler.

החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃

Ti, la mig være, så jeg kan tale, så får det komme over mig hvad det vil!

על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

Hvorfor skulde jeg bære mitt kjøtt mellem mine tenner? Jeg vil legge mitt liv i min hånd.

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

Se, han vil drepe mig - jeg venter på ham; jeg vil bare rettferdiggjøre mine veier for hans åsyn.

גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃

Også det skal bli mig til frelse; for ingen gudløs kommer for hans åsyn.

שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

Hør da nøie på mitt ord og la min forklaring trenge inn i eders ører!

הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃

Se, jeg har saken i orden; jeg vet jeg skal få rett.

מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃

Hvem er den som vil gå i rette med mig? Ja, da vil jeg tie og opgi ånden.

אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

Bare to ting må du ikke gjøre mot mig, da skal jeg ikke skjule mig for ditt åsyn:

כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃

Ta din hånd bort fra mig, og la ikke dine redsler forferde mig!

וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

Så kall da, og jeg skal svare; eller la mig tale, og svar du mig!

כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃

Hvor mange misgjerninger og synder har jeg? La mig få vite min brøde og min synd!

למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

Hvorfor skjuler du ditt åsyn og holder mig for din fiende?

העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃

Vil du skremme et bortblåst blad og forfølge det tørre strå? -

כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

siden du idømmer mig så hårde lidelser og lar mig arve min ungdoms misgjerninger

ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃

og setter mine føtter i stokken og vokter på alle mine veier og drar en ring om mine fotsåler,

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

og dette gjør du mot en som tæres bort som makk-ett tre, som et klædebon møllet har ett.