Job 14

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃

Et menneske, født av en kvinne, lever en kort tid og mettes med uro.

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

Som en blomst skyter han op og visner, han farer bort som skyggen og holder ikke stand.

אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃

Endog over en sådan holder du dine øine åpne, og mig fører du frem for din domstol!

מי יתן טהור מטמא לא אחד׃

Kunde det bare komme en ren av en uren! Ikke én!

אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃

Når hans dager er fastsatt, hans måneders tall bestemt hos dig, når du har satt ham en grense som han ikke kan overskride,

שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃

så vend ditt øie bort fra ham, så han kan ha ro så vidt at han kan glede sig som en dagarbeider ved sin dag!

כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃

For treet er det håp; om det hugges, så spirer det igjen, og på nye skudd mangler det ikke;

אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃

om dets rot eldes i jorden, og dets stubb dør ut i mulden,

מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃

så setter det allikevel knopper ved eimen av vannet og skyter grener som et nyplantet tre.

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃

Men når en mann dør, så ligger han der, når et menneske opgir ånden, hvor er han da?

אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃

Som vannet minker bort i en sjø, og som en elv efterhånden blir grunnere og tørker ut,

ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃

så legger et menneske sig ned og reiser sig ikke igjen; så lenge himmelen er til, våkner de ikke - de vekkes ikke op av sin søvn.

מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃

Å om du vilde gjemme mig i dødsriket og skjule mig der til din vrede var over - om du vilde sette mig et tidsmål og så komme mig i hu!

אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃

Når en mann dør, lever han da op igjen? Alle min krigstjenestes dager skulde jeg da vente, til min avløsning kom;

תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃

du skulde da rope, og jeg skulde svare dig; efter dine henders verk skulde du lenges.

כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃

Men nu teller du mine skritt og akter stadig på min synd.

חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃

Forseglet i en pung ligger min brøde, og du syr til over min misgjerning.

ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃

Men som et fjell faller og smuldres bort, og en klippe flyttes fra sitt sted,

אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃

som vannet huler ut stener og flommen skyller bort mulden, således gjør du menneskets håp til intet;

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃

du overvelder ham for alltid, og han farer bort; du forvender hans åsyn og lar ham fare.

יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃

Kommer hans barn til ære, da vet han det ikke, og blir de ringeaktet, da blir han det ikke var.

אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃

Bare over ham selv kjenner hans legeme smerte, og bare over ham selv sørger hans sjel.