Job 29

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

Und Hiob fuhr fort, seinen Spruch anzuheben, und sprach:

מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

O daß ich wäre wie in den Monden der Vorzeit, wie in den Tagen, da Gott mich bewahrte,

בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

als seine Leuchte über meinem Haupte schien, und ich bei seinem Lichte durch die Finsternis wandelte;

כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

wie ich war in den Tagen meiner Reife, als das Vertrauen Gottes über meinem Zelte waltete,

בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

als der Allmächtige noch mit mir war, meine Knaben rings um mich her;

ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

als meine Schritte sich in Milch badeten, und der Fels neben mir Ölbäche ergoß;

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

als ich durch das Tor in die Stadt hineinging, meinen Sitz auf dem Platze aufstellte:

ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

Die Jünglinge sahen mich und verbargen sich, und die Greise erhoben sich, blieben stehen;

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

die Fürsten hielten die Worte zurück und legten die Hand auf ihren Mund;

קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

die Stimme der Vornehmen verstummte, und ihre Zunge klebte an ihrem Gaumen.

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

Denn wenn das Ohr von mir hörte, so pries es mich glücklich, und wenn das Auge mich sah, so legte es Zeugnis von mir ab.

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

Denn ich befreite den Elenden, der um Hülfe rief, und die Waise, die keinen Helfer hatte.

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

Der Segen des Umkommenden kam über mich, und das Herz der Witwe machte ich jubeln.

צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

Ich kleidete mich in Gerechtigkeit, -und sie bekleidete mich, -wie in Oberkleid und Kopfbund in mein Recht.

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

Auge war ich dem Blinden, und Fuß dem Lahmen;

אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

Vater war ich den Dürftigen, und die Rechtssache dessen, den ich nicht kannte, untersuchte ich;

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

und ich zerbrach das Gebiß des Ungerechten, und seinen Zähnen entriß ich die Beute.

ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

Und ich sprach: In meinem Neste werde ich verscheiden, und meine Tage vermehren wie der Sand;

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

meine Wurzel wird ausgebreitet sein am Wasser, und der Tau wird übernachten auf meinem Gezweig;

כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

meine Ehre wird frisch bei mir bleiben, und mein Bogen sich in meiner Hand verjüngen.

לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

Sie hörten mir zu und harrten, und horchten schweigend auf meinen Rat.

אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

Nach meinem Worte sprachen sie nicht wieder, und auf sie träufelte meine Rede.

ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

Und sie harrten auf mich wie auf den Regen, und sperrten ihren Mund auf wie nach dem Spätregen.

אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

Ich lächelte ihnen zu, wenn sie kein Vertrauen hatten, und das Licht meines Angesichts konnten sie nicht trüben.

אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃

Ich wählte für sie den Weg aus, und saß als Haupt, und thronte wie ein König unter der Kriegsschar, gleichwie einer, der Trauernde tröstet.