Job 22

ויען אליפז התמני ויאמר׃

Så tog Temaniten Elifaz til Orde og sagde:

הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃

"Gavner et Menneske Gud? Nej, den kloge gavner sig selv.

החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃

Har den Almægtige godt af din Retfærd, Vinding af, at din Vandel er ret?

המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃

Revser han dig for din Gudsfrygt? Eller går han i Rette med dig derfor?

הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃

Er ikke din Ondskab stor og din Brøde uden Ende?

כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃

Thi du pantede Brødre uden Grund, trak Klæderne af de nøgne,

לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃

gav ikke den trætte Vand at drikke og nægted den sultne Brød.

ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃

Den mægtige - hans var Landet, den hædrede boede der.

אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃

Du lod Enker gå tomhændet bort, knuste de faderløses Arme.

על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃

Derfor var der Snaret omkring dig, og Rædsel ængsted dig brat.

או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃

Dit Lys blev Mørke, du kan ej se, og Strømme af Vand går over dig!

הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃

Er Gud ej i højen Himmel? Se Stjernernes Tinde, hvor højt de står!

ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

Dog siger du: "Hvad ved Gud, holder han Dom bag sorten Sky?

עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

Skyerne skjuler ham, så han ej ser, på Himlens Runding går han!"

הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃

Vil du følge Fortidens Sti, som Urettens Mænd betrådte,

אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃

de, som i Utide reves bort, hvis Grundvold flød bort som en Strøm,

האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃

som sagde til Gud: "Gå fra os! Hvad kan den Almægtige gøre os?"

והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃

Og han havde dog fyldt deres Huse med godt. Men de gudløses Råd er ham fjernt.

יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃

De retfærdige så det og glædede sig, den uskyldige spottede dem:

אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃

For vist, vore Fjender forgik, og Ild fortæred de sidste af dem.

הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃

Bliv Ven med ham og hold Fred. derved vil der times dig Lykke;

קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃

tag dog mod Lærdom af ham og læg dig hans Ord på Sinde!

אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃

Vender du ydmygt om til den Almægtige, fjerner du Uretten fra dit Telt,

ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃

kaster du Guldet på Jorden, Ofirguldet blandt Bækkenes Sten,

והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃

så den Almægtige bliver dit Guld, hans Lov dit Sølv,

כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃

ja, da skal du fryde dig over den Almægtige og løfte dit Åsyn til Gud.

תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃

Beder du til ham, hører han dig, indfri kan du, hvad du har lovet;

ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃

hvad du sætter dig for, det lykkes, det lysner på dine Veje;

כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃

thi stolte, hovmodige ydmyger han, men hjælper den, der slår Øjnene ned;

ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃

han frelser uskyldig Mand; det sker ved hans Hænders Renhed!