Matthew 15

אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

A v tom přistoupí k Ježíšovi Jeruzalémští zákoníci a farizeové, řkouce:

ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

Proč učedlníci tvoji přestupují ustanovení starších? Nebo neumývají rukou svých, když mají jísti chléb.

ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

A on odpovídaje, řekl jim: Pročež i vy přestupujete přikázání Boží pro ustanovení vaše?

כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

Nebo přikázal Bůh, řka: Cti otce svého i matku, a kdož by zlořečil otci neb mateři, smrtí ať umře.

ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

Ale vy pravíte: Kdož by koli řekl otci neb mateři: Dar ode mne obětovaný, tobě prospěje, by pak i neuctil otce svého neb mateře své, bez viny bude.

ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

A takž zrušili jste přikázání Boží pro své ustanovení.

חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

Pokrytci, dobře prorokoval o vás Izaiáš, řka:

העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

Přibližuje se ke mně lid tento ústy svými a rty mne ctí, ale srdce jejich daleko jest ode mne.

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

Nadarmoť mne ctí, učíce učení, jenž jsou přikázání lidská.

ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

A svolav zástup, řekl jim: Slyšte a rozumějte.

לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

Ne to, což vchází v ústa, poskvrňuje člověka, ale což z úst pochází, toť poskvrňuje člověka.

ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

Tehdy přistoupivše učedlníci jeho, řekli mu: Víš-li, že farizeové, slyševše tu řeč, zhoršili se?

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

A on odpovídaje, řekl: Všeliké štípení, jehož neštípil Otec můj nebeský, vykořeněno bude.

הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

Nechte jich, vůdcovéť jsou slepí slepých, a povede-li slepý slepého, oba v jámu upadnou.

ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

I odpověděv Petr, řekl jemu: Vylož nám to podobenství.

ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

Ježíš pak řekl: Ještě i vy bez rozumu jste?

העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

Nerozumíte-liž, že všecko, což v ústa vchází, do břicha jde a vypouští se ven?

אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

Ale které věci z úst pocházejí, z srdce jdou, a tyť poskvrňují člověka.

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

Z srdceť zajisté vycházejí zlá myšlení, vraždy, cizoložstva, smilstva, krádeže, křivá svědectví, rouhání.

אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

Tyť jsou věci poskvrňující člověka. Ale neumytýma rukama jísti, toť neposkvrňuje člověka.

ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

A vyšed odtud Ježíš, bral se do krajin Tyrských a Sidonských.

והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

A aj, žena Kananejská z končin těch vyšedši, volala za ním, řkuci: Smiluj se nade mnou, Pane, synu Davidův. Dceru mou hrozně trápí ďábelství.

והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

Kterýžto neodpověděl jí slova. I přistoupivše učedlníci jeho, prosili ho, řkouce: Propusť ji, neboť volá za námi.

ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

On pak odpověděv, řekl: Nejsem poslán než k ovcem zahynulým z domu Izraelského.

והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

Ale ona přistoupivši, klaněla se jemu, řkuci: Pane, pomoz mi.

ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

On pak odpověděv, řekl: Není slušné vzíti chléb synů a vrci štěňatům.

ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

A ona řekla: Takť jest, Pane. Avšak štěňata jedí drobty, kteříž padají z stolů pánů jejich.

ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

Tedy odpovídaje Ježíš, řekl jí: Ó ženo, veliká jest víra tvá. Staniž se tobě, jakž chceš. I uzdravena jest dcera její v tu hodinu.

ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

A odšed odtud Ježíš, šel podle moře Galilejského, a vstoupiv na horu, posadil se tam.

ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

I přišli k němu zástupové mnozí, majíce s sebou kulhavé, slepé, němé, polámané a jiné mnohé. I kladli je k nohám Ježíšovým, a on uzdravil je,

ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

Takže se zástupové divili, vidouce, ano němí mluví, polámaní zdraví jsou, kulhaví chodí, slepí vidí. I velebili Boha Izraelského.

ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

Ježíš pak svolav učedlníky své, řekl: Líto mi zástupu, ješto již tři dni trvají se mnou a nemají, co by jedli; a rozpustiti jich lačných nechci, aby nezhynuli na cestě.

ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

I řekli mu učedlníci jeho: I kde bychom vzali tolik chleba na této poušti, abychom takový zástup nasytili?

ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

I řekl jim Ježíš: Kolik chlebů máte? A oni řkou: Sedm a málo rybiček.

ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

I rozkázal zástupům, aby se posadili na zemi.

ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

A vzav těch sedm chlebů a ryby, učiniv díky, lámal a dal učedlníkům svým, a učedlníci zástupu.

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

I jedli všickni a nasyceni jsou. A sebrali, což zbylo drobtů, sedm košů plných.

והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

Bylo pak těch, kteříž jedli, čtyři tisíce mužů kromě žen a dětí.

וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃

A rozpustiv zástupy, vstoupil na lodí. I přišel do krajiny Magdala.