Job 13

הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃

Aj, všecko to vidělo oko mé, slyšelo ucho mé, a srozumělo tomu.

כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃

Jakož vy znáte to, znám i já, nejsem zpozdilejší než vy.

אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃

Jistě žeť já s Všemohoucím mluviti, a s Bohem silným o svou při jednati budu.

ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃

Nebo vy jste skladatelé lži, a lékaři marní všickni vy.

מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

Ó kdybyste aspoň mlčeli, a bylo by vám to za moudrost.

שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

Slyštež medle odpory mé, a důvodů rtů mých pozorujte.

הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

Zdali zastávajíce Boha silného, mluviti máte nepravost? Aneb za něho mluviti máte lest?

הפניו תשאון אם לאל תריבון׃

Zdaliž osobu jeho přijímati budete, a o Boha silného se zasazovati?

הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

Zdaž vám to k dobrému bude, když na průbu vezme vás, že jakož člověk oklamán bývá, oklamati jej chcete?

הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃

V pravdě žeť vám přísně domlouvati bude, budete-li povrchně osoby jeho šetřiti.

הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

Což ani důstojnost jeho vás nepředěšuje, ani strach jeho nepřikvačuje vás?

זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

Všecka vzácnost vaše podobná jest popelu, a hromadám bláta vyvýšení vaše.

החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃

Postrptež mne, nechať já mluvím, přiď na mne cokoli.

על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

Pročež bych trhati měl maso své zuby svými, a duši svou klásti v ruku svou?

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

By mne i zabil, což bych v něho nedoufal? A však cesty své před oblíčej jeho předložím.

גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃

Onť sám jest spasení mé; nebo před oblíčej jeho pokrytec nepřijde.

שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

Poslouchejte pilně řeči mé, a zprávu mou pusťte v uši své.

הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃

Aj, jižť začínám pře své vésti, vím, že zůstanu spravedliv.

מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃

Kdo jest, ješto by mi odpíral, tak abych nyní umlknouti a umříti musil?

אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

Toliko té dvoji věci, ó Bože, nečiň mi, a tehdy před tváří tvou nebudu se skrývati:

כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃

Ruku svou vzdal ode mne, a hrůza tvá nechť mne neděsí.

וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

Zatím povolej mne, a buduť odpovídati; aneb nechať já mluvím, a odpovídej mi.

כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃

Jak mnoho jest mých nepravostí a hříchů? Přestoupení mé a hřích můj ukaž mi.

למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

Proč tvář svou skrýváš, a pokládáš mne sobě za nepřítele?

העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃

Zdaliž list větrem se zmítající potříti chceš, a stéblo suché stihati budeš?

כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

Že zapisuješ proti mně hořkosti, a dáváš mi v dědictví nepravosti mladosti mé,

ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃

A dáváš do klady nohy mé, a šetříš všech stezek mých, na paty noh mých našlapuješ;

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

Ješto člověk jako hnis kazí se, a jako roucho, kteréž jí mol.