Matthew 15

אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

Тогава при Иисус дойдоха фарисеи и книжници от Ерусалим и казаха:

ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

Защо Твоите ученици престъпват преданието на старейшините, понеже не си мият ръцете, когато ядат хляб?

ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

А Той в отговор им каза: Защо и вие заради вашето предание престъпвате Божията заповед?

כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

Защото Бог заповяда: ?Почитай баща си и майка си“; и: ?Който злослови баща или майка, непременно да се умъртви.“

ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

Но вие казвате: Който каже на баща си или майка си: Това моето, с което би могъл да си помогнеш, е подарено на Бога, –

ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

той да не дава на баща си (или майка си). Така, заради вашето предание, вие осуетихте Божията заповед.

חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

Лицемери! Добре е пророкувал Исая за вас, като е казал:

העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

?Този народ (се приближава при Мен с устата си и) Ме почита с устните си, но сърцето им се намира далеч от Мен.

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

Но напразно Ме почитат, като преподават за поучение човешки заповеди.“

ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

И като повика множеството, им каза: Слушайте и разбирайте!

לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

Не това, което влиза в устата, осквернява човека; а това, което излиза от устата, то осквернява човека.

ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

Тогава учениците се приближиха и Му казаха: Знаеш ли, че фарисеите се възмутиха, като чуха това слово?

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

А Той в отговор каза: Всяко растение, което не е насадил Моят небесен Отец, ще се изкорени.

הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

Оставете ги, те са слепи водачи на слепци; а ако слепец води слепеца, и двамата ще паднат в ямата.

ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

Петър в отговор Му каза: Обясни ни тази притча!

ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

А Той каза: И вие ли още не проумявате?

העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

Не разбирате ли, че всичко, което влиза в устата, минава през корема и се изхожда навън?

אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

А онова, което излиза от устата, произхожда от сърцето и то осквернява човека.

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

Защото от сърцето произхождат зли помисли, убийства, прелюбодеяния, блудства, кражби, лъжесвидетелства, хули.

אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

Тези са нещата, които оскверняват човека; а да яде с неизмити ръце, това не го осквернява.

ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

И като излезе оттам, Иисус се оттегли в областта на Тир и Сидон.

והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

И ето, една ханаанка излезе от онези места и извика, като казваше: Смили се за мен, Господи, Сине Давидов! Дъщеря ми е лошо обсебена от демон.

והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

Но Той не й отговори нито дума. Учениците дойдоха и Му се молеха, като казаха: Отпрати я, защото вика след нас.

ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

А Той в отговор каза: Аз не съм изпратен при други, освен при загубените овце от израилевия дом.

והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

А тя дойде, кланяше Му се и казваше: Господи, помогни ми!

ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

Той в отговор каза: Не е хубаво да се вземе хлябът на децата и да се хвърли на кученцата.

ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

А тя каза: Да, Господи, но и кученцата ядат от трохите, които падат от трапезата на господарите им!

ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

Тогава Иисус в отговор й каза: О, жено, голяма е твоята вяра; нека ти бъде, както искаш. И от онзи час дъщеря й оздравя.

ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

И като замина оттам, Иисус дойде при Галилейското езеро и се качи на хълма, и седеше там.

ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

И дойдоха при Него големи множества, които имаха със себе си куци, слепи, неми, недъгави и много други, и ги сложиха пред краката Му, и Той ги изцели.

ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

А множеството се чудеше, като гледаше неми да говорят, недъгави оздравели, куци да ходят и слепи да гледат. И прославиха Израилевия Бог.

ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

А Иисус повика учениците Си и каза: Жал Ми е за множеството, защото три дни вече останаха с Мен и нямат какво да ядат; а не искам да ги разпусна гладни, да не би да им прималее по пътя.

ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

Учениците Му казаха: Откъде в тази пустош толкова хляб, че да нахраним такова голямо множество?

ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

Иисус им каза: Колко хляба имате? А те казаха: Седем, и малко рибки.

ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

Тогава заповяда на множествата да насядат на земята.

ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

И като взе седемте хляба и рибите, благодари и разчупи, и даде на учениците, а учениците – на множествата.

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

И ядоха всички и се наситиха; и вдигнаха останалите къшеи – седем пълни кошници.

והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

А онези, които ядоха, бяха четири хиляди мъже, освен жени и деца.

וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃

И като разпусна множествата, влезе в кораба и дойде в областта на Магадан.