Matthew 14

בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃

А в онова време четверовластникът Ирод чу слуха за Иисус

ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃

и каза на слугите си: Това е Йоан Кръстител – той е възкръснал от мъртвите и затова тези сили действат чрез него.

כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃

Защото Ирод беше хванал Йоан и го беше вързал и хвърлил в тъмница заради Иродиада, жената на брат си Филип;

כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃

понеже Йоан му казваше: Не ти е позволено да я имаш.

ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃

И Ирод искаше да го убие, но се боеше от множеството, защото го считаха за пророк.

ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃

А когато празнуваха рождения ден на Ирод, дъщерята на Иродиада танцува по средата и угоди на Ирод.

וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃

Затова той с клетва й обеща да й даде каквото и да му поиска.

ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

А тя, подучена от майка си, каза: Дай ми тук, на блюдо, главата на Йоан Кръстител.

ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃

Царят се наскърби, но заради клетвата си и заради седящите с него заповяда да й се даде;

וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃

и прати да обезглавят Йоан в тъмницата.

ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃

И донесоха главата му на блюдо и я дадоха на момичето, а то я занесе на майка си.

ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃

А учениците му, като дойдоха, взеха тялото и го погребаха; после дойдоха и казаха на Иисус.

ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃

Когато Иисус чу това, се оттегли оттам с кораб на едно уединено място настрана. А множествата, като чуха, Го последваха пеша от градовете.

ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃

И Той, като излезе, видя голямо множество, смили се над тях и изцели болните им.

ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃

А като се свечери, учениците дойдоха при Него и казаха: Мястото е уединено и времето е вече напреднало; разпусни множествата да отидат по селата и да си купят храна.

ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃

А Иисус им каза: Няма нужда да отиват – дайте им вие да ядат.

ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃

А те Му казаха: Имаме тук само пет хляба и две риби.

ויאמר הביאום אלי הלם׃

А Той каза: Донесете ги тук при Мен.

ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

Тогава, като заповяда на множествата да насядат на тревата, взе петте хляба и двете риби, погледна към небето и благослови; и като разчупи хлябовете, ги даде на учениците, а учениците – на хората.

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃

И всички ядоха и се наситиха; и вдигнаха останалите къшеи – дванадесет пълни коша.

והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

А онези, които ядоха, бяха около пет хиляди мъже, освен жените и децата.

ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃

И начаса Иисус накара учениците да влязат в кораба и да отидат преди Него на другата страна, докато разпусне множествата.

ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃

И като разпусна множествата, се изкачи на хълма да се помоли насаме. И като се свечери, Той беше там сам.

והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃

А корабът беше вече в средата на езерото, блъскан от вълните, защото вятърът беше насрещен.

ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃

А в четвъртата стража на нощта Той дойде към тях, като вървеше по езерото.

והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃

И учениците, като Го видяха да ходи по езерото, се изплашиха, мислейки, че е призрак, и извикаха от страх.

וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

А Иисус веднага им проговори, като каза: Дерзайте! Аз съм; не се бойте.

ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃

А Петър в отговор Му каза: Господи, ако си Ти, заповядай ми да дойда при Теб по водата.

ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃

А Той каза: Ела. И Петър слезе от кораба и вървеше по водата, за да отиде при Иисус.

ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃

Но като видя (силния) вятър, се уплаши и като потъваше, извика: Господи, спаси ме!

וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃

И Иисус веднага простря ръка, хвана го и му каза: Маловерецо, защо се усъмни?

הם עלו אל האניה והרוח שככה׃

И като влязоха в кораба, вятърът утихна.

ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃

А онези, които бяха в кораба, Му се поклониха и казаха: Наистина Ти си Божи Син!

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃

И като преминаха езерото, дойдоха в Генисаретската земя.

ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃

И когато тамошните мъже Го познаха, разпратиха по цялата онази околност и доведоха при Него всичките болни;

ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃

и Го молеха да се допрат само до полата на дрехата Му; и колкото се допряха, оздравяха.