Proverbs 7

Mein Sohn, bewahre meine Worte, und birg bei dir meine Gebote;

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

bewahre meine Gebote und lebe, und meine Belehrung wie deinen Augapfel.

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

Binde sie um deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens.

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

Sprich zur Weisheit: Du bist meine Schwester! und nenne den Verstand deinen Verwandten;

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

damit sie dich bewahre vor dem fremden Weibe, vor der Fremden, die ihre Worte glättet. -

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

Denn an dem Fenster meines Hauses schaute ich durch mein Gitter hinaus;

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

und ich sah unter den Einfältigen, gewahrte unter den Söhnen einen unverständigen Jüngling,

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

der hin und her ging auf der Straße, neben ihrer Ecke, und den Weg nach ihrem Hause schritt,

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

in der Dämmerung, am Abend des Tages, in der Mitte der Nacht und in der Dunkelheit.

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

Und siehe, ein Weib kam ihm entgegen im Anzug einer Hure und mit verstecktem Herzen. -

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

Sie ist leidenschaftlich und unbändig, ihre Füße bleiben nicht in ihrem Hause;

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

bald ist sie draußen, bald auf den Straßen, und neben jeder Ecke lauert sie. -

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

Und sie ergriff ihn und küßte ihn, und mit unverschämtem Angesicht sprach sie zu ihm:

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

Friedensopfer lagen mir ob, heute habe ich meine Gelübde bezahlt;

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

darum bin ich ausgegangen, dir entgegen, um dein Antlitz zu suchen, und dich habe dich gefunden.

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

Mit Teppichen habe ich mein Bett bereitet, mit bunten Decken von ägyptischem Garne;

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

ich habe mein Lager benetzt mit Myrrhe, Aloe und Zimmet.

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

Komm, wir wollen uns in Liebe berauschen bis an den Morgen, an Liebkosungen uns ergötzen.

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

Denn der Mann ist nicht zu Hause, er ist auf eine weite Reise gegangen;

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

er hat den Geldbeutel in seine Hand genommen, am Tage des Vollmondes wird er heimkehren.

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

Sie verleitete ihn durch ihr vieles Bereden, riß ihn fort durch die Glätte ihrer Lippen.

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

Auf einmal ging er ihr nach, wie ein Ochs zur Schlachtbank geht, und wie Fußfesseln zur Züchtigung des Narren dienen,

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

bis ein Pfeil seine Leber zerspaltet; wie ein Vogel zur Schlinge eilt und nicht weiß, daß es sein Leben gilt. -

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

Nun denn, ihr Söhne, höret auf mich, und horchet auf die Worte meines Mundes!

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

Dein Herz wende sich nicht ab nach ihren Wegen, und irre nicht umher auf ihren Pfaden!

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

Denn viele Erschlagene hat sie niedergestreckt, und zahlreich sind alle ihre Ermordeten.

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

Ihr Haus sind Wege zum Scheol, die hinabführen zu den Kammern des Todes.

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃