Job 29

Job prit de nouveau la parole sous forme sentencieuse et dit:

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

Oh! que ne puis-je être comme aux mois du passé, Comme aux jours où Dieu me gardait,

מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

Quand sa lampe brillait sur ma tête, Et que sa lumière me guidait dans les ténèbres!

בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

Que ne suis-je comme aux jours de ma vigueur, Où Dieu veillait en ami sur ma tente,

כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

Quand le Tout-Puissant était encore avec moi, Et que mes enfants m'entouraient;

בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

Quand mes pieds se baignaient dans la crème Et que le rocher répandait près de moi des ruisseaux d'huile!

ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

Si je sortais pour aller à la porte de la ville, Et si je me faisais préparer un siège dans la place,

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

Les jeunes gens se retiraient à mon approche, Les vieillards se levaient et se tenaient debout.

ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

Les princes arrêtaient leurs discours, Et mettaient la main sur leur bouche;

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

La voix des chefs se taisait, Et leur langue s'attachait à leur palais.

קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

L'oreille qui m'entendait me disait heureux, L'oeil qui me voyait me rendait témoignage;

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

Car je sauvais le pauvre qui implorait du secours, Et l'orphelin qui manquait d'appui.

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

La bénédiction du malheureux venait sur moi; Je remplissais de joie le coeur de la veuve.

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

Je me revêtais de la justice et je lui servais de vêtement, J'avais ma droiture pour manteau et pour turban.

צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

J'étais l'oeil de l'aveugle Et le pied du boiteux.

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

J'étais le père des misérables, J'examinais la cause de l'inconnu;

אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

Je brisais la mâchoire de l'injuste, Et j'arrachais de ses dents la proie.

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

Alors je disais: Je mourrai dans mon nid, Mes jours seront abondants comme le sable;

ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

L'eau pénétrera dans mes racines, La rosée passera la nuit sur mes branches;

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

Ma gloire reverdira sans cesse, Et mon arc rajeunira dans ma main.

כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

On m'écoutait et l'on restait dans l'attente, On gardait le silence devant mes conseils.

לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

Après mes discours, nul ne répliquait, Et ma parole était pour tous une bienfaisante rosée;

אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

Ils comptaient sur moi comme sur la pluie, Ils ouvraient la bouche comme pour une pluie du printemps.

ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

Je leur souriais quand ils perdaient courage, Et l'on ne pouvait chasser la sérénité de mon front.

אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

J'aimais à aller vers eux, et je m'asseyais à leur tête; J'étais comme un roi au milieu d'une troupe, Comme un consolateur auprès des affligés.

אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃