Job 13

Se, mit Øje har skuet alt dette, mit Øre har hørt og mærket sig det;

הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃

hvad I ved, ved også jeg, jeg falder ikke igennem for jer.

כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃

Men til den Almægtige vil jeg tale, med Gud er jeg sindet at gå i Rette,

אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃

mens I smører på med Løgn; usle Læger er I til Hobe.

ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃

Om I dog vilde tie stille, så kunde I regnes for vise!

מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

Hør dog mit Klagemål, mærk mine Læbers Anklage!

שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

Forsvarer I Gud med Uret, forsvarer I ham med Svig?

הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

Vil I tage Parti for ham, vil I træde i Skranken for Gud?

הפניו תשאון אם לאל תריבון׃

Går det godt, når han ransager eder, kan I narre ham, som man narrer et Menneske?

הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

Revse jer vil han alvorligt, om I lader som intet og dog er partiske.

הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃

Vil ikke hans Højhed skræmme jer og hans Rædsel falde på eder?

הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

Eders Tankesprog bliver til Askesprog, som Skjolde af Ler eders Skjolde.

זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

Ti stille, at jeg kan tale, så overgå mig, hvad der vil!

החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃

Jeg vil bære mit Kød i Tænderne og tage mit Liv i min Hånd;

על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

se, han slår mig ihjel, jeg har intet Håb, dog lægger jeg for ham min Færd.

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

Det er i sig selv en Sejr for mig, thi en vanhellig vover sig ikke til ham!

גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃

Hør nu ret på mit Ord, lad mig tale for eders Ører!

שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

Se, til Rettergang er jeg rede, jeg ved, at Retten er min!

הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃

Hvem kan vel trætte med mig? Da skulde jeg tie og opgive Ånden!

מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃

Kun for to Ting skåne du mig, så kryber jeg ikke i Skjul for dig:

אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

Din Hånd må du tage fra mig, din Rædsel skræmme mig ikke!

כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃

Så stævn mig, og jeg skal svare, eller jeg vil tale, og du skal svare!

וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

Hvor stor er min Skyld og Synd? Lad mig vide min Brøde og Synd!

כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃

Hvi skjuler du dog dit Åsyn og regner mig for din Fjende?

למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

Vil du skræmme et henvejret Blad, forfølge et vissent Strå,

העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃

at du skriver mig så bitter en Dom og lader mig arve min Ungdoms Skyld,

כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

lægger mine Fødder i Blokken, vogter på alle mine Veje. indkredser mine Fødders Trin!

ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃

Og så er han dog som smuldrende Trøske, som Klæder, der ædes op af Møl,

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃